אל ח'דר, אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 8.9.08, בוקר
משקיפות: 06:45 - מחסום בית לחם (רחל). ארבע עמדות פתוחות. תורים קטנים. מחזירים שני אנשים שטביעת היד שלהם אינה מספקת. כשאחד מנסה להתווכח החייל יוצא מהעמדה עם הנשק וצועק עליו: לך הביתה.שאלנו כמה אנשים שיצאו והם אמרו שבכניסה לטרמינל כמעט ריק. הם חושבים שחלק מהאנשים לא באים בגלל הרמדאן. כך או כך – היום המעבר קל.
07:30 – חוסאן אנחנו לוקחות יפוי כוח כדי להוציא למישהו רישום מהמחשב המשטרתי. וזה קורה שוב מפני שלא קבל מהשוטר במת"ק את האינפורמציה המדויקת. – האם הוא מנוע משטרה
בגלל שנתפס כשיצא לעבודה ואז צריך למסור לו את מספר התיק, או שהוא מנוע משטרה לפי "קריטריונים של המפכ"ל”. יש לדעת: ברישום שמקבלים במחשב המשטרתי לא מזכירים כלל את האפשרות של "קריטריונים של המפכ"ל" לכן, אם ברישום שנוציא יתברר שאין לו תיק פתוח הרי הוא מנוע של הקריטריונים הנ"ל ועליו ללכת שוב אל השוטר במת"ק ולשאול עד איזה תאריך הוא מוגבל כניסה
07:45 –אל נשאש (הכניסה לאל-חאדר). נתנו עצה או שתים בעניני משטרה.
08:00 - מת"ק עציון. האנשים כבר בתוך "אולם" ההמתנה. כמאה איש ואשה (פחות מאשר בשבוע שעבר). שוב זה היום של בית לחם במת"ק. שוב לא התחשבו בתור שהפלסטינים ערכו בבוקר. כרגיל, הראשונים באו לדבריהם בסביבות ארבע או חמש בבוקר. מג'די היה מס. חמש בתור המקורי. בתור הממשי הוא נהפך למס.ששים ושש. מחמוד היה מס. עשרים וארבע בתור המקורי. כעת הוא מס. ארבעים ושלוש. וכן הלאה. אחרי שעה שש בערב טלפנתי לכמה מהאנשים. מחמוד קבל כרטיס מגנטי. למג'די (מס. ששים ושש) ואברהים (מס. שמונים ושלוש) אמרו לבוא מחר. לפי דבריהם סגרו את המת"ק בשעה חמש אחה"צ, וקיבלו רק עד מס. ארבעים וחמש. היום, יום ג' טילפן אלי אברהים (מס. שמונים ושלוש מאתמול שאמרו לו לבוא הבוקר), וביקש את עצתי. אמר שהוא במת"ק ולא נתנו לו היום מספר. יעצתי לו ללכת הביתה ולבוא שוב ביום שני. טלפנתי הבוקר למג'די (שהיה מס. 66 אתמול ושאמרו לו לבוא הבוקר). הוא קבל הבוקר מס. 80 והלך מהמת"ק. הוא מתכוון לחזור בשעה שלוש אחה"צ.בשבוע הבא נספר לכם האם אברהים ומג'די קבלו את הכרטיס המגנטי היום.
08:30 - בית אומר. נתנו כמה עצות בעניני משטרה לכמה אנשים.
09:00 - בית אנון.כידוע כבר לפני שנה ואולי יותר שלחה חנה ברג מכתבי זעקה למיכאל איתן, ללשכת האלוף וכנראה לעוד ועוד אנשים חשובים. וזאת הבעיה: כביש 60 חוצה את בית אנון לשניים ויש חסימה בכל צד. גם בית ספר יש בכל צד – אחד לבנות ואחד לבנים. וכך עשרות רבות של ילדים וילדות חוצים את הכביש בכל יום. כמובן שגם סטודנטים/ות שהולכים מחברון והולכי רגל העוברים מצד לצד חוצים כביש זה. אין צורך לתאר איך טסות המכוניות בכביש 60, של פלסטינים ושל מתנחלים כאחד. חנה ביקשה שייעשה משהו בענין מעבר חציה. כולם הבטיחו שיעשו, כולם הבינו שהמצב הזה הוא איום ונורא וביחוד כשילדים חוצים את הכביש, כל האנשים החשובים לא יכולים, לדבריהם לישון בלילה. אחרי תשעה או עשרה חודשים, הציבו עמוד פנס שצריך היה להיות חלוץ לפני אחיו העמוד שנועד לצדו השני של הכביש. העמוד השני לא הופיע עד היום. ואז, לפתע, לפני כחודשיים התחיל העמוד הבודד לנצנץ לנהגים שישימו לב שהולכי רגל חוצים את הכביש. אחרי שהעמוד נצנץ כשבועיים פסק נצנוצו. המשכנו לבקר את העמוד כל שבוע והיום ראינו שכרתו את ראשו. כעת איש אינו יכול לנחש שפעם היה לו פנס והוא נועד להיות תמרור. היום הוא נראה כמו סתם מקל שתקוע לצד הכביש מסיבה לא ברורה.צלמנו את הילדות חוצות את הכביש בין המכוניות הטסות כרגיל. אבל אין לי כישורים כדי לשלוח את התמונות במייל.
09:30 – נבי יונסמנוע משטרה שולח אתנו תשלום לעו"ד תמיר כדי שיתחיל ב"מיצוי הליכים". האיש הוא מנוע קריטריונים והדרך היחידה לנסות לצאת מזה היא לכתוב מכתבים לכל המי ומי במשך חודשים אחדים. אם, זה לא עוזר, כפי שקורה לרוב, צריך ללכת לבג"ץ. זו דרך הנמשכת שנה או שנה וחצי וסופה מי ישורנו.
10:00– שוב מת"ק עציון.קבלת הקהל נעשית בעצלתיים. האולם מלא מחכים, יושבים ואף עומדים. אנשים ונשים לא מעטים נוספו ולמרות שאומרים להם שהיום לא יחלקו עוד מספרים, הם נשארים לנסות את מזלם. כאמור לעיל, בשעה שש טלפנתי לאנשים אחדים והם אמרו שקבלו את הקהל רק עד מספר 45 ולבעלי המספרים האחרים אמרו לבוא מחר. טלפנו למשרד השוטר וגם לטלפון הנייד שלו. משניהם לא היתה תשובה. לאדם שביקש שנברר אם הוא יכול לבוא היום לקבל שוברים של קנסות, טלפנו ואמרנו שינסה מחר ושיטלפן לשוטר במת"ק לפני שהוא טורח לבוא. כדאי לדעת.בשנים הרבות הקודמות לא נתנו כרטיס מגנטי לאדם שיש לו מניעת שב"כ או מניעת משטרה. בשלושת החודשים האחרונים מחלקים כרטיסים מגנטיים מסוג חדש (לכן גם הלחץ הרב במת"ק עציון וגם במת"קים אחרים). מתברר כעת שלאנשים רבים נותנים כעת כרטיס מגנטי למרות שיש עליהם מניעה. אנשים אלו מקבלים כרטיס מגנטי, בטוחים שאינם מנועים עוד, טורחים למצוא מעסיקים, המעסיקים טורחים לבקש אישורים לעובדיהם ורק אז נודע להם שהם מנועים. כעת עליהם לחזור למת"ק, לשבת יום שלם בתור ולפעמים יותר מיום אחד, כדי לשאול אם הם מנועי שב"כ או מנועי משטרה. כידוע, לפעמים החייל רק אומר: תחזור בעוד שבוע או חודש וכו'. לפעמים החייל אומר: אתה מנוע. לך הביתה. לפעמים החייל אומר: אתה מנוע שב"כ או משטרה. ולפעמים קורה הבלתי יאומן, החייל כותב(!) על הבקשה למגנטי "מנוע משטרה" או "מנוע שב"כ". אם החייל גם אומר למנוע משטרה "לך עכשיו לשוטר שבחלון על ידי" – הרי הוא חייל צדיק. אם לא – יתברר לאיש מנוע המשטרה, אחרי הרבה בירורים ומחשבות, שעליו לחזור למת"ק, לשוטר, ולשאול אותו שלוש שאלות:
א. האם יש עלי קנסות
ב. האם יש לי תיק במשטרה ואם כן – מה מספרו ובאיזה תחנה הוא נמצא.
ג. האם יש תאריך שבו מסתיימת המניעה שלי. (זוהי מניעת קריטריונים).
בשבועות האחרונים פנו אלינו בטלפונים בהולים אנשים רבים שקיבלו מגנטי ומעסיק ביקש אותם ולתדהמתם התברר להם שהם מנועים. חנה ברג שלחה מכתב ובו ביקשה ממפקד המת"ק (?) שכשנותנים את הכרטיס המגנטי יגידו לאיש מיד אם הוא מנוע ובאיזו מניעה. כמו כן שוב ביקשה שיתחשבו בתור שהפלסטינים עורכים בעצמם בבוקר לפני שנפתח המת"ק. בשבוע הבא נספר לכם אם משהו השתנה בענינים אלה.