עטרה, קלנדיה, יום א' 14.9.08, אחה"צ
מחסום קלנדיה:
3.20 – ברחבת ההמתנה החיצונית למחסום בולטת הזוהמה.המגיעים
למקום וממהרים לדרכם שאינם בקיאים ומנוסים בהלכות הכניסה למסלולי הכלובים,
נאלצים לבזבז מזמנם על ניסיונות חדירה ויציאה עד שיגיעו (בינגו) לכלוב
הפתוח.
שלושה
מסלולי בידוק היו אמנם פתוחים לשרות הקהל, למרות זאת היה הקצב איטי וכניסת
האנשים לאזורי הבידוק נעשית כבצעדי צב.אדם ששב מיום עבודתו מכוון ירושלים,
שהתבונן דרך החלון מבעדו נשקפת עמדת החיילים במסלול מס. 1, אמר לנו: "החיילת בפנים יושנת והחייל מלטף אותה..." אח"כ, כשעברנו באותו המסלול, במקום החיילת ה"יושנת" היה חייל ששכב על כיסאו ודומה היה שעוד רגע תיפול עליו תרדמה.
ששה
אנשים שגמרו את עניינם במשרדי המת"ק ורצו לצאת מהרחבה נתקלו בקרוסלות
נעולות. ראינו אותם מצדו השני של המסלול. הם לחצו שוב ושוב על כפתור
האינטרקום ללא מענה. טלפנו לחמ"ל המת"ק ותוך דקות ספורות נפתחה הדרך בפני
הכלואים ששהו במקום נגד רצונם מחצית שעה.
בסככת ההמתנה החיצונית פנה אלינו ר'
בחור בן 18 תושב רמאללה שבידיו הזמנה לביה"ח מוקאסד לאשפוז היום לשם
סידרת ניתוחים במחלקה הפלסטית. לא היה בידו אישור מעבר. לדבריו כבר לפני
כחדש הגיש בקשה למרכז היתרי הבריאות שבבית אל ולא נענה. טלפנו אנחנו
והשיבו לנו שר. מנוע (לדבריו הוא שומע את זה לראשונה) ושנאמר לו כבר לפני זמן שעליו להביא אישורים מאשורים שונים ונוספים.
לא
היה בידנו להועיל לבחור שהוא סטודנט לאמנות בביר-זית אשר חלק מאצבעות ידו
הימנית חסרות, פניו הנאים מצולקים בצד סנטרו ואיזור צלעותיו מעוות - כל
זאת כתוצאה משריפה בה נלכד בהיותו ילד והוא מבקש עתה בעזרת הניתוחים לשפר
את מראהו ואת איכות חייו.
לנו
הותיקות סיפור שכזה הוא בשגרה. לדינה, שזו לה פגישה ראשונה עם מציאות
הכיבוש והאישורים, נשבר הלב על אדם שכדי להגיע לטיפול רפואי עליו לעבור
שבעת מדורי בירוקרטיה.
מחסום עטרה/ביר-זית:
5.45 – אחרי נסיעה ארוכה נתגלתה לנו מציאות מוזרה: מחסום פעיל ללא חיילים!למעלה,
בתוך הפילבוקס ישבו מספר חיילים. הצלחנו להבחין לפחות בארבעה ואילו המחסום
עצמו היה ריק מכוחות הביטחון.כל בדיקות או עיכובים לא בוצעו במקום
והפלסטינים נסעו באין מפריע. מיקה שאלה אחד החיילים לפשר השינוי והוא השיב:"לפעמים יש חיילים גם במחסום אבל זה מסווג".שאלתי אני את חברו לשם מה הם בכלל יושבים שם בראש המגדל והוא ענה:"כדי להגן עלייך!".