קלנדיה, יום ה' 4.9.08, אחה"צ

צופות: 
סולי ומעין
04/09/2008
|
אחה"צ

רמדאן


קלנדיה 

   16:00הגענו.

שתיעמדות פתוחות. כמה עשרות אנשים מחכים, המעבר איטי למרות הכמות הקטנה יחסית
של האנשים המחכים. מעל לחמישים דקות לוקח לעבור את המחסום. חם ומחניק.
חיילת עצבנית צועקת בכריזה "ברא, קרוסל, ואחד, ואחד".
לכמה מהאנשים לקחו את תעודות הזהות לפני שעברו את הקרוסלה, קראו אחד, אחד למי שיכול לעבור. התנועה איטית , החיילת צועקת "ואחד, ואחד, קרוסל... מה אתה רוצה כרית שאתה נשען לי ככה על הקרוסלה" .שלוש תלמידות תיכון מבית הספר האמריקאי בראמללה  מחכות. לאחת נתנו לעבור.בת  16
ויש לה ת.ז. השתיים האחרות בנות 15 אין להן ת.ז, אבל יש להן תעודת לידה,
אימא של אחת מהן מחכה בצד הישראלי. התקשרנו לחמ"ל המת"ק, שם ענתה אלונה
שאמרה ש"תפקידי לא לעזור, אלא לתת פקודות". הבנות חזרו לרמאללה.

גברבשנות ה - 60 לחייו, אזרח פלשתיני עם צו מבית המשפט הישראלי המורה לא לגרשו
מישראל,לא עובר בעמדת בידוק אחת. לטענתו הוא מציג את הצו הזה יום, יום
ועובר בעזרתו לישראל. הוא עובר לעמדת בידוק אחרת ומצליח לעבור.

חיילצועק בכריזה על ילד שמסתובב בין האנשים מחסום ומוכר דף קוראן שיסתלק הביתה.

זוג קשישים עם תעודת זהות ירוקה  מנסים לעבור אך מסורבים, חוזרים חזרה.

אנחנועוברות את המחסום .לבקשה מהחיילת שלא לצעוק ,סולי נענתה בתנועת ידיים של
תסתלקי מכאן. לאחר מכן אני עוברת וכשאני מראה את תעודת הזהות שלי החיילת
אומרת "ברא, ברא שרמוטה." לשאלתי למה היא מדברת אלי ככה היא עונה בחיוך
ובתנועות ידיים של עופי לי מהפרצוף. נועלת את הקרוסלה השנייה לכמה רגעים
כדי לא לאפשר לנו לעבור. ואז פותחת.  

17:50 עזבנו . חיכו מעט אנשים והתנועה במחסום עדיין היתה איטית.