אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 25.6.08, בוקר
מסיע ומסייע: יוסקה
אורחות: איריס ונינה מהולנד
מעבר רחל:
המעבר בחלק הקדמי של המחסום הוא מהיר. 5 עמדות פועלות. החיילים העובדים בבדיקות מיומנים וזריזים והתנועה זורמת.
פגשנו איש אבטחה אחד שהיה נוכח והוא היה ללא זיהוי אך יחסו אלינו היה ידידותי. לא עוין ולא מסתייג או מתעלם מאתנו.. אתו היה קצין מת"ק
(עם ציון יחידתו על המדים). לשאלתנו לגבי פתח נוסף בחומה הוא ענה שאכן עובדים כרגע על הרחבת המעבר (לא הבנו איך בדיוק מתוכננת ההרחבה ). מכל מקום, הכניסה הראשונה למעבר, זו בחומה היא היא כרגע צוואר הבקבוק. שני פלשתינים שעברו באשנב התבקשו לחזור למת"ק על-מנת לרענן את טביעת כף- ידם. הם בקשו לדחות את מועד הבדיקה כדי שיוכלו ללכת היום לעבודה וכדי שהמעביד לא ימתין להם בחוץ.החיל באשנב נועץ בקצין המת"ק והוא אכן אישר להם דחיית הרענון . הם יצאו ליום עבודה.
שאלתי את קצין המת"ק מדוע לא יקבלו אנשים הודעה על צורך ברענון מספר ימים מראש ונעניתי שיש רישום תאריך על גבי הכרטיס המגנטי. התברר שלא כך. התאריך הרשום על גבי הכרטיס הוא פקיעת תוקפו של הכרטיס המגנטי. ואז נשאלת השאלה: למה יבוא אדם למחסום כדי ללכת לעבודה ואז הוא שומע שהוא מנוע מעבר כל עוד לא עבר רענון כף יד. מדוע אין התראה על כך מספר ימים מראש?
פגשנו במעבר אב ובתו בת ה-9 שהיא חולת סרטן. הוא עובר יום יום במחסום לטיפולים בבית-חולים הדסה. הוא ספר לנו על קבוצת מתנדבים בשם ג'מילה מראשון לציון אשר עוזרת בהסעת חולים פלשתינים מהגדה לבתי חולים בארץ. מכונית מחכה לו יום-יום ביציאתם מהמעבר ומחזיר אותם הביתה בערב. והנה עוד מעשה אנושי מצד אחינו בני- ישראל.
אל נשאש: שהינו במקום כעשרים דקות. שוב תמהתי אם עדיין יש טעם בהמתנה במקום.
נבי-יונס: פגשנו פלשתיני שיצר קשר עם סילביה לטפל בעניינו. לאחר שמסורב בקבלת כרטיס מגנטי יעצנו .כמו תמיד להשיג זימון לעבודה ע"י מעביד ישראלי ורק כך יש סיכוי לסייע בידו.
מת"ק-עציון: המת"ק סגור עד יום א' "לצורך טפול בתשתית" (?) אין יוצא ואין בא למעט מוזמנים ע"י השב"כ.