בית איבא, ג'ית, קלקיליה, יום ד' 11.6.08, אחה"צ
14.20 שער אליהו, בכניסה לישראל, ליד קלקיליה. 12 כלי רכב בכניסה לישראל. התנועה זורמת.
מחסום קלקיליה כמעט ריק. 5 כלי רכב בכניסה לעיר, 8 – ביציאה ממנה. אין עיכובים, והתנועה זורמת.
15.10 מחסום ג'ית אינו מאוייש (כבר זמן רב).
15.15 בית איבא. אין מכוניות בכניסה לעיר. ביציאה ממנה – 2 אמבולנסים ו 12 מכוניות. אין עיכובים, והתנועה זורמת.
15.20 הסככה ריקה, אך מיד מתמלאת באנשים שהגיעו באוטובוס. עשרות סטודנטים חוזרים מהאוניברסיטה. שלשום התחיל סימסטר הקיץ. זה יימשך חודש וחצי, ואח"כ - חופשת הקיץ.
הבדיקה מהירה והסככה מתרוקנת.
אין מעוכבים
. התור ההומניטרי גם הוא כמעט ריק. עוברות בו סטודנטיות במהירות.
בכניסה לעיר - הולכי הרגל עומדים בתור ונבדקים (חידוש זה גם הוא כבר קיים כמה שבועות). מדי פעם מצטבר תור, אך הבדיקה מהירה והוא מיד מתרוקן.
עם כניסתנו למתחם המחסום, חייל נפנף לעברנו בסימן שנתרחק. התעלמנו ממנו.
המפקד, תושב בית אל, מנהל את המחסום כראוי. מסכים לדבר איתנו. (החטיבה – כפיר).
ת'– איש המת"ק חביב יותר. הוא מספר לנו שלפני כמה שעות עבר כאן רכב עם בחינות הבגרות לבתי הספר.
שלא כרגיל עברו היום במשך שהותנו במחסום 4 אוטובוסים. בכל אחד מורידים את הגברים לבדיקה בתור הסככה, והאוטו ממשיך עם הנשים והזקנים אל מעבר למחסום, שם הוא מחכה לשובם של הגברים.
מדדנו את הזמן שהאוטובוס מחכה עד שיגיע לבדיקה, והתוצאה - רבע שעה.
חמישה סטודנטים שוחחו איתנו. כל אחד גר בכפר אחר בסביבה. השיחה התנהלה בנעימות.
מיניבוס מלא באנשים מגיע למחסום. הנהג מוסר את ת.ז. הבגאז' מאחור נבדק, אבל איש מהנוסעים אינו נבדק.
האווירה רגועה. עם עזבנו את המקום גילינו חסימה חדשה: על כביש קוצין הונחו אבנים עד חצי רוחב הכביש. מתברר שהחסימה נועדה לשמש "סדרן" למוניות שמסיעות אנשים מקוצין למחסום וחזרה.
אסור לשתי מוניות לעמוד זו ליד זו בצד הקרוב למחסום. רק לאחר שמונית מתמלאת ונוסעת לקוצין, מותר למונית הבאה לעבור את המחסום ולחכות לנוסעים בצד הקרוב למחסום. יש סדר!
רק עכשיו אנחנו מבינות מה היה הויכוח שנכחנו בו מן הצד, בין נהג מונית לבין מפקד המחסום שעיכב אותו על שלא עמד בסדר החדש. הוא כבר ילמד בפעם הבאה... רק לאחר שהבטיח לא לחזור על טעותו הנוראה – שוחרר.
אמנם אין בחסימת האבנים חיילים, אבל יש שליטה בו מרחוק – מהמחסום ומהמגדל.
16.00 אנחנו עוזבות. כשפנינו לענבתא.