בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום א' 11.5.08, אחה"צ

צופות: 
נעה פ., גלית ג., יהודית ב., טל ה. (מדווחת)
11/05/2008
|
אחה"צ

 

 

מחסום שער שומרון-קאסם  14:55

4 מעוכביםinfo-icon ישובים בגבם לדרך. שוטרת מג"ב מחזיקה בתעודות, כנראה ניגשת לבדוק

מספרי זיהוי במחשב שבניידת הסמוכה.


מחסום צומת זעתרה/תפוח
אין תורים, אין מעוכבים.


מחסום חווארה 15:35

מת"קinfo-icon - ת., מפקד מחסום - סג"מ פ.

משאית שיקוף פעילה

כלבנית עם כלב בפעולה מלאה ועסיסית, בעיקר על ריפוד מושבי מכוניות.

שלוש עמדות בדיקה פעילות

חידוש דמוגראפי במחסום: לוחמות. בנוסף למ"ציות. בעיקר בבדיקת כלי רכב. לא מאבטחות תורים, לפחות במשך שהותנו.

זמן קצר לאחר בואנו, מעוכב - מביתא - עבר בצד ונתפס. הוא ישוחרר ב-17:45.

זקנה וחולה פלסטינית נישאת-מיטלטלת על כיסא פלסטיק הנישא בידי שני צעירים לאורך מסלול בדיקת הרכב.

משאית ריקה מעוכבת, הגיעה מכיוון עוורטא. הסיפור, כפי שביררה לאחר מכן גלית, להלן:

מתקיים פרויקט בניית צנרת למים בכפר בית פוריכ, במימון האיחוד האירופי. אחת החברות המעורבות בו היא "שחם", חברת בת של מקורות ("חברת המים הלאומית", למי שטרם ראתה את הכיתוב על הצינורות הגדולים בנגב, חידוש לשוני של השנים האחרונות) הממוקמת בחולון.

המשאית בסיפורנו הגיעה מחולון עם נהג בעל ת.ז. ירושלמית, אספה את המהנדס הפלסטיני ברמאללה, (עובד של המשרד הפלסטיני המשתף פעולה עם ארגונים ישראליים ובשיתוף הצלב האדום). מובן שמדובר בפרויקט הומניטארי רחב-היקף.

המשאית הזו העבירה סחורה בשווי של כ-170,000 ₪ בעוורטא.

בדרך חזרה הציע הנהג (לתומו - לא ידע על סדרי הלאום בכביש) לשתות קפה בחווארה, ולשם כך עשו את כמה עשרות המטרים מעוורטא לחווארה בכביש האסור לפלסטינים. נזכור שהמשאית ישראלית, הנהג בעל ת.ז. כחול,
והמהנדס - אבוי - פלסטיני.

משהגיעו לכיכר ליד המחסום, ניצודו. סג"מ פ.: "הפלסטיני נשאר. המשאית יכולה להמשיך."

המשאית לא המשיכה. הכניס המפקד את הפלסטיני מפאת פלסטיניותו לצינוק  וב-17:00 גם לקח מהנהג כחול הת.ז. את תעודתו - כי מה פתאום הוא עומד עם המשאית ליד הבטונאדה. הסיפור על פרטיו הבינלאומיים לא הרשים אותו כלל.

הפלסטיני עוכב בשעה 16:40.

גלית התקשרה למוקד, קיבלה את התשובות הרגילות: אין לו אישור לכתר, וכמובן אין ולא יהיה "מגע גוף פלסטיני" ואפילו דרך משאית ישראלית בכביש האסור והלא משולט.

בהמשך בכל זאת זזו עניינים כי למקום הגיע הסמ"פ שאף פנה אלינו ורצה להקשיב למה שהיה לנו לומר על הסיטואציה.

ב-18:15 שוחררו הנהג, המהנדס והמשאית, סככת הבדיקות התרוקנה  ואנחנו עזבנו.


מחסום בית פוריכ 17:00

משקיפות: נעה פ., טל ה.

כלי רכב מעטים, טפטוף דק של הולכי רגל.

יש כנראה מחסור כוח שיטור במ"צ - אם יש הולכי רגל היוצאים משכם לכיוון בית פוריכ-

אלה המעוניינים להיכנס מתייבשים בקרוסלת הכניסה במשך דקות ארוכות.

קולה של המ"צית נשמע ברמה - ממורמר בעליל: "ואחד, ואחד - מה זה!!"

"עצור, עצור!! לאן זה, מה????!!"

בדיקות הרכב מהירות יחסית.

שוב ושוב החיילים לא שועים לעומדים בקרוסלת הכניסה. מפקד המחסום מתבונן בהם באדישות מופגנת ומתעלם מהם. לאחר מחצית השעה של עמידה דחלילית, יצאנו בחזרה לחווארה.

אולם -

ראינו שני חיילים צועדים קוממיות לעבר חניון המוניות בכיוון לבית פוריכ. נסענו גם אנחנו לשם.

וטוב שכך - זכינו להיות נוכחות בטקס מדהים: נהג מונית פלסטיני עם דגל פלסטין זערורי התלוי בתוך מוניתו נצטווה להסיר אותו! בפה פעור הבטנו, הנהג לא הסיר, נסע הלאה, והחיילים התחרטו, פנו בחזרה ושבו למחסום.


כשעברנו את מחסום שער שומרון-קאסם, היה ריק ממעוכבים.