א-ראם, ביר נבאלא, ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 9.3.08, אחה"צ

צופות: 
רוני ה', נורה א', עלית ר', תמר פ' (מדווחת)
09/03/2008
|
אחה"צ

כולל סיפורה של המחבלת שנתפסה עם סכין
הסגר הכללי בשטחים הוארך ביום בינתיים. אך כידוע היד תמיד נטויה.

רוני, שטלפנה למוקד "ההומניטרי" לשאול אם הסגר נמשך, נענתה ע"י מוקדנית שהיא לא יודעת למה וכמה ומה זה סגרinfo-icon. רק טלפון נוסף ומענה של בחורה אחרת, הניב את התשובה: "לתושבי השטחים אסורה הכניסה לישראל".

ענישה קולקטיבית זאת גורמת מראית עין של עולם כמנהגו נוהג ושל הכל בסדר. מתחת לשטח רוחשת מציאות אחרת: כאילו מגף כבד דורך ולוחץ עוד ועוד את ראשי האנשים השקועים  עד צוואר בקשיי המציאות וכאילו אין די אוויר לנשימה. כי רק עניין של זמן הוא וכל זה יצוף, יעלה ויתפוצץ.

 

מחסום אר-רם

15.15 – המסלול המוביל לתוך אר-רם הוצר מאד. שוטרי מג"ב ואנשי חברת "מודיעין אזרחי" רבים מאיישים את המחסום ומהווים ניגוד בולט לחוסר נוכחותם של פלסטינים.

 

מחסום קלנדיה

15.25 – המחסום להולכי הרגל שומם כמעט לחלוטין. שני מסלולי בידוק היו פתוחים כל זמן שהותנו.

 שלוש מצלמות חדשות מותקנות גבוה מעל המסלולים המובילים לבדיקות ופונות לצדו הצפוני של המחסום,  לעברן של הקרוסלות הראשונות. כשביקשנו לעבור אל "קריית הממשלה" בשעה 15.32, אמרה החיילת במסלול 5 שהקריה ננעלה בדיוק ב15.30, ובכלל יש הוראה של אבוחצירה שמותר לנו להגיע למקום רק באישורו. ביקשנו ללכת לרחבת המת"ק, על האיסור לעבור לשם החיילת הספציפית טרם שמעה והשער נפתח. אלא שלא היה במי לפגוש במקום ויצאנו למחסום הרכבים.

 15.40 – במחסום הרכבים הבדיקות נעשו באיטיות כה בולטת עד שהנוסעים שהורדו מהרכבים ועברו במחסום להולכי הרגל, הקדימו (שלא כמקובל) את הרכבים והמיניבוסים ונאלצו להמתין להם דקות ארוכות. כלבן אזרחי וכלבו התפנו מפעם לפעם משעשועיהם ותרגילי האקרובטיקה שהפגינו ובדקו תאי מטען של רכבים. עזבנו את המחסום ב 16.30.


מכר בעל חנות במחנה הפליטים סיפר על אירועים קשים המתרחשים במקום בימי שישי האחרונים. האם יוצאות ביום זה משמרות שלנו לקלנדיה?

 

ממרחק הבחנו בתנועה דלילה במחסום עטרות.
 

 

סיפור המחבלת שנתפסה בשבת כפי שסופר לנו ע"י אחד מבעלי התפקידים במחסום (הערות והארות שלי בגוף הסיפור):

האשה הצעירה, בעלת ת"ז שטחים וללא תסריחinfo-icon (ביום סגר הרי אין לאישור המעבר כל משמעות) הגיעה למחסום להולכי הרגל (חשוב היה לי לשמוע את גרסת הצבא, כי אם המעשה היה במחסום הרכבים, ייתכן שהיה מגע בינה לבין חיילים ושוטרים. מגע שכזה לא ייתכן במחסום להולכי הרגל!). החיילת בעמדה החזירה אותה לאחור. שעה מאוחר יותר היא שבה. החיילת זכרה אותה וחזרה ואמרה לה לשוב על עקבותיה. הבחורה התעקשה לעבור. אז החל גלאי המתכות לצפצף. החיילת שאלה לפשר הצפצוף והפלסטינית אמרה שזה שום דבר. החיילת הבחינה כי למרות החום הרב ששרר, הפלסטינית לבשה בגד בעל שרוולים ארוכים  שאחד מהם תפוח (כאילו שפלסטינית מכוסה בבגדים מכף רגל ועד ראש הינו מחזה נדיר או מחשיד...) החיילת קראה לאנשי האבטחה, סכין נמצאה בתוך השרוול, והשאר מסופר באמצעי התקשורת.

 

מחסום ביר-נבאלא

17.05 – תור של 15 מכוניות המתין לפני המחסום. שוטרי מג"ב ניהלו את הבדיקות ובנוסף להם קבוצה גדולה של חיילים ניצבה על הגבעה הסמוכה ליד הפילבוקס. אלו מיהרו אל רוני ועלית, שבאו ראשונות למחסום, כדי לברר מי אנחנו. חיילת סיפרה שהיא בשירות קבע ומעולם לא נתקלה במחסום Watch. כולם כאחד דיברו בשבחו של המחסום ורוני למדה לדעת שהמחסום הוא זה המאפשר לבנה לחיות חיים שקטים.

מחסום ביר-נבאלא אינו זוכה שעין אזרחית תשזוף אותו או תתעניין בו, גם משמרות שלנו מגיעות אליו לעיתים רחוקות מאד, אפילו צילומים אינם מצליחים להעביר את גודל הפגיעה המתקיימת במקום כל יום וכל דקה בפרט וברכבו, אפילו הנוף הנשקף בסביבתו הוא של פריחת שקיות פלסטיק ולא של לבלוב האביב: אל המכשולים שעל הנהג לעבור בדרכו אל מול המחסום, שהוצבו פן יתקיים "התרחיש", נוספו שולי הכביש החדים כסכין שהועמקו בעקבות הגשמים. כל אלו גרמו לאחד הנהגים לפתוח את חלון מכוניתו ולהשמיע תרעומת. שוטר מג"ב מעברו השני של הכביש השיב לו באדנות: "הכול אחלה אחלה!".

17.35 – עזבנו את המקום, נורה ספרה 40 רכבים לפני המחסום.

 

מחסום ליל/ג'בע

6.00 – תנועה דלילה של רכבים, בדיקות מדגמיות של נוסעי טרנזיטים.