ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, עאנין

אחד הימים הקשים במחסום ברטעה בקריירה הארוכה שלנו במחסומים (14 שנים).
מתסכל ומדכא לחזות בתוצאות הבירוקרטיה הארורה והמטומטמת של הכיבוש.
וידיאו מחסום ברטעה הבוקר 5.5.2016

מחסום ברטעה 06:00  - זהו מחסום אזורי גדול, שכולל טרמינל למעבר אנשים ומתחם לבדיקת סחורות העוברות מהגדה למרחב התפר.  את
המחסום מפעילה חברת אבטחה אזרחית ומעליה מינהלת המעברים של משרד הביטחון. מהגדה נכנסים לטרמינל בשער שבחניון התחתון, המפוצץ ברכבים.
באנו בשש, שעה אחרי הפתיחה, ומצאנו להערכתנו כ-1000 פלסטינים עצבנים מצטופפים בתור לא-תור. כל רגע התמלא התור בעשרות פועלים, רובם צעירים, אבל התנועה אל תוך המחסום דרך הקרוסלה היתה איטית מאוד: כל רבע שעה עברו כ 10-8 מהם. לא צריך להיות איינשטיין כדי לִצפות את תוצאות הקצב היחסי הזה.
חשוב לציין שלמרות הצפיפות לא היתה אווירה אלימה, אך אנשים היו נואשים. המצב הזה נמשך כך כבר חודש. ונמאס. גם הסדרן המתנדב עיאד הרים ידיים והלך הצידה. לפני חודש בבוקר שכזה פרצה שביתה ספונטנית: כמה צעירים מנעו את הכניסה לטרמינל עד שיפתחו שם עוד אשנבי בדיקה לזירוז המעבר. מספר החלונוץת הפעילים בטרמינל משפיע ישירות על קצב המעבר ואורך התור.
אבל היום, למנהלים חשוב יותר לתפוס קודם כל את האשם בהשבתה. עיאד היה טרף קל. הוא נקרא להנהלה, נלקח ממנו האישור היקר מפז, אישור המעבר, והורו לו ללכת למתק סאלם לחדש אותו. הוא שיתף בסיפור את ע'סאן ראש מועצת ברטעה המזרחית ואת מחסוםwatch ואיכשהו עם או בלי קשר – המנהלים ירדו מהעץ. התנצלו בפניו. החזירו לו את האישור. הוסיפו אשנבים והתור התקצר בהתאם. הבוקר זה נראה כמו שידור חוזר ללא פתרון.

צעיר מאחד הכפרים בצפון הגדה ביקש עצה. אביו עבד בישראל במשך שנים באופן מסודר עד שלקה בליבו ועבר ניתוח לב בבית חולים בשכם. החלים. עכשיו הוא רוצה לחזור אל הקבלן הישראלי כדי לאסוף את הכסף שהוא חייב לו. אלא שלפתע הוא מנוע מעבר ואין סיכוי שיקבל בקרוב אישור. הוא וכמוהו מאות ואלפים אחרים, שלפתע הוכרזו כמנועי מעבר ונגזלה מהם הפרנסה ועדיין אין הסבר ולא תשובה לתופעה הזו שמקורה כנראה בשב"כ.
גם האח של ו' ידידנו הוותיק, מצא עצמו קורבן לתעלול הנפשע הזה. אחרי שבמשך שבוע הלך יום יום למחסום, הגיע לאשנב ואמרו לו אתה מנוע, לך לסאלם, הוא הלך לסאלם הגיע לאשנב אמרו לו אתה לא מנוע תחזור למחסום. חזר למחסום וכך הלאה, לפחות שלוש פעמים ביום. הוא עכשיו שבור ומותש נפשית. יושב בבית באפס מעשה. אין פרנסה. אין ממה לחיות.

בשש וחצי עזבנו וחזרנו שוב בשבע וחצי - המחסום היה ריק. וזה מה שהסתבר:
בדיוק כשעזבנו שוב פצחו בשביתה. מספר אנשים חסמו את הכניסה לטרמינל ודרשו שיוסיפו עוד 3 אשנבים לזירוז בדיקת הניירת. המהומה הזו נמשכה כ -20 דקות והוציאה את הנהלת המחסום מחדרי החדרים שלהם, שם הם רואים את המציאות דרך מסכי הפלזמה. יצאו אל הקהל הזועם, ומייד התקפלו והורו לפתוח את הקרוסלה לרווחה וכולם עברו. במקביל נפתחו בטרמינל עוד 3 אשנבים וכל הבודקים שם עבדו במרץ והתגברו על התור הגדול.
בהמשך הבוקר התכנס פורום של ראש מועצת ברטעה המזרחית, שני סגניו ועיאד, והתקבלה החלטה: יעשו מעקות ברזל לשני תורים, יעמידו מדי בוקר מספר סדרנים בתשלום. המועצה תגבה דמי חנייה בחניון והכסף יממן את המהפיכה וכולם יהיו שמחים מאוד.
אבל עד שלא  יפתחו בבוקר 6-8 אשנבי ביקורת בתוך הטרמינל כל זה לא יועיל.
כלומר - המילה האחרונה לאדוני הכיבוש.

מחסום עאנין 06:40 – מחסום חקלאי מס' 214 נפתח בימים שני וחמישי
לעומת ברטעה הגועשת כאן השקט צורח. כ 20 איש ו 2 טרקטורים יצאו מעאנין במהלך 25 דקות דרך המחסום אל מרחב התפר. לפחות טרקטוריסט אחד שרצה לעבור - לא עבר. רישיון המעבר לטרקטור נלקח ממנו. "אי התאמות".
שני צעירים נבוכים ניגשו לשאול איך יוכלו לסדר לעצמם רישיון מעבר יומיומי דרך מחסום ברטעה, שפתוח כל יום. הם עובדים, או רוצים לעבוד בברטעה וקרוב לוודאי שהם גם נשארים שם סביב ימי שני וחמישי. המעביד שלהם צריך לספק להם מכתב בקשה ואישור להעסקתם, כדי שיוכלו להתחיל לסדר לעצמם אישור מברטעה, אבל זה עולה למעביד כסף והוא לא משתף פעולה.

מחסום טורה- שקד 07:30
בשעה זו הכל שקט במחסום טורה-שקד. גלמוד ומיותם. יש חג דתי וילדי בית הספר בחופשה.

מחסום טייבה רומנה 08:00 - מחסום חקלאי מס' 154, נפתח בימי שני וחמישי מתופעל בידי משמר הגבול
טרקטור קטן מגבב ומשדד את דרך המערכת. במעלה דרך זו משאית ושופל עם כף לוקחים אדמה מכאן לאנשהו. ב 8:20 הגיעו מג"ב וכעבור עשר דקות החלו להעביר את האנשים. אנחנו מתקבלות בחביבות. לאחרונה מצלצלים אלינו לבקשת עזרה ועצה. התקבלנו.