קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה ס. ועינה פ. (מדווחת)
12/04/2016
|
בוקר

כעס ויאוש בקלנדיה

שוב אנו מציינות שמחסום קלנדיה לא בנוי ולא מצויד דיו כדי לכלול את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה לבית ספר, לבתי חולים, וכו', וכו'. ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי.

 

נדמה שהמצב במחסום קלנדיה מתדרדר משבוע לשבוע וב- 12.4.16 הגיע לנקודת שפל חדשה.

כשהגענו בשעה 5:30 כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות אבל קצב ההתקדמות היה איטי והתורים הגיעו לתוך החניון. התכוונו לעקוב אחרי איש או שנים מסוף התורים כדי למדוד כמה זמן ימתינו בתור עד הגעתם לבידוק. 

אבל בשעה 5:40 התורים קרסו והסככה התמלאה בקהל רב  של גברים עצבניים וכעוסים שהתחלקו לשתי מחנות: אלה המוציאים את תסכולם אחד על השני בדחיפות וצעקות בפתחים ל"מכלאות", ואלה הבורחים (לרוב גברים יותר מבוגרים או חכמים) מאזורי קטטה שמא ייפגעו בה. אחר-כך התחיל לרדת גשם, דבר שלא עודד הווצרות תורים מחדש, כך שהמצב בסככה נשארה מבולגן עד השעה 7:30 לערך, כאשר הלחץ והגשם פחתו במידה מסוימת ושוב נוצרו תורים.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:30, אחרי שני צלצולים שלנו למת"ק, ע"י חיילת מת"קinfo-icon שכינויה בין הממתינים היא "היפפייה הנמה", בגלל נטייתה להגיע מאוחר – והפעם אחרי הופעתה עמדה ודברה כמה דקות נוספות בנייד שלה, כאילו להפגין את זלזולה כלפי קהל האנשים שבמקרים רבים חיכו לבואה כבר משעה 6:00.
לזכותה יאמר שכאשר היא כבר התחילה לעבוד, היא הפעילה את השער כהלכה בתנאים לא קלים, כי בינתיים נכנסו לתור לא מעט גברים שלא לא היו רשאים לעבור בשער הזה. 

אבל אז, בשעה 7:30 לערך, החיילת עזבה. וכאשר אנשים שאלו איפה היא והאם השער ייפתח שוב, המאבטח במקום סירב לענות להם. רק אחרי שתי שיחות שלנו למת"ק למדנו שהשער סגור להיום. באותו רגע עמד לידו איש בן-62 שנשען על קביים ושאלנו אם יש אפשרות שמישהו יבוא לפתוח לו את השער. התשובה הייתה כי אין כוח אדם לצורך זה כרגע. מה לומר לאדם שמחכה על הקביים? שילך הביתה. אין אפשרות אחרת? האם השוטרת במקום יכולה לפתוח לו את השער? לא, כי זה נגד הנוהלים. בסוף השיחה בקשנו שתהיה פקודה עומדת לחיילים שכאשר מתכוונים לסגור את השער ההומניטרי, האחראים לפחות יודיעו, כמחוות נימוס אלמנטרי, לאנשים שעומדים על ידו, ואלה שיבואו אחר-כך, שאין טעם לחכות יותר כי השער סגור סופית. נאמר לנו שהבקשה תועבר הלאה.

בשעה 8:15, כאשר התורים כבר לא חרגו מן המכלאות, הצטרפנו גם אנו לתור, סיימו את הבידוק כעבור עוד 20 דקות, ועזבנו בשעה 8:35.