תצפיות מחסוםWatch לחודש אוגוסט 2003 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תצפיות מחסוםWatch לחודש אוגוסט 2003

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
ראשון, 31 אוגוסט, 2003

קבוצת מחסוםWatch היא תנועת נשים שקמה לפני כשנתיים וחצי כתגובה לידיעות על פגיעות חמורות בזכויות אדם במחסומי צה"ל בגדה המערבית. פעילותנו החלה במחסומים סביב ירושלים, ולאחרונה התרחבה למחסומים נוספים, כגון אלה מסביב לשכם ולאורך הקו הירוק. אנו צופות בנעשה במחסומים, מתעדות את אשר אנו רואות ובמידת הצורך מתערבות בנעשה, במטרה לשמור על זכויות האדם.

ברצוננו להביא לידיעת הצבא וכוחות הביטחון, חברי הכנסת, עיתונאים והציבור הרחב את שמתרחש לאשורו במחסומים. בכוונתנו להפיץ דוח תקופתי ולפניך הדוח הראשון, שהנו כללי באופיו. הדוחות הבאים יתמקדו בדוגמאות מוחשיות ממחסומים שונים.

רקע

בגדה המערבית יש כיום מספר רב של מובלעות פלסטיניות. רשות המעבר של התושבים בין מובלעת למובלעת מופקדת בידי כוחות הביטחון. ויסות המעבר מבוצע באמצעות חסימות ומחסומים. כללי המעבר אינם קבועים: הם משתנים ממחסום למחסום ובכל מחסום משתנים הכללים מזמן לזמן, ומיחידה מאיישת אחת ליחידה מאיישת אחרת והכל תלוי, כמובן, במצב הביטחוני הכללי. קשיי המעבר ואי הוודאות, הופכים את חיי היומיום של התושבים לקשים ביותר עד לבלתי נסבלים. המעבר בין המובלעות אסור לגברים בין הגילים 16 ועד 35-50 (בהתאם למצב ולמחסום), אלא אם יש ברשותם אישור של מנהלת התיאום והקישור האזורית. מנהלת זאת נמצאת לעתים במקום שאינו נגיש לחסרי רישיון. קבלת האישור כרוכה בהמתנה של שעות רבות עד יום שלם וברוב המקרים האישור כלל אינו ניתן.

קשיי תנועה:

המדיניות של הפרדת התנועה של הפלסטינים מזו של הישראלים בכבישי הגדה המערבית גורמת לנסיעות לא-הגיוניות מבחינה גיאוגרפית. כדוגמה, כדי להגיע מג'נין לשכם (אורך נסיעה של כ-30 דקות) הפלסטינים נאלצים לרדת לבקעת הירדן ומשם ליריחו, לעקוף את ירושלים ואת רמאללה, ומשם לעבור דרך מחסום חווארה (5 ק"מ דרומית משכם). כספיות ניכרות. בדרך הם נחשפים לארבעה-חמישה מחסומים נוספים. נסיעה זאת נמשכת עד יום שלם וכרוכה בעלויות.

תושבים בעלי תעודות זהות פלסטיניות אינם רשאים להיכנס לתחומי מדינת ישראל (ולגבולות ירושלים, כפי שנקבעו ב-1967) אלא אם יש ברשותם אישור. בימים אלה מיושמת מדיניות של עטיפת ירושלים בחומה מצדה המזרחי ועקב כך, נמנעת מתושבי הגדה הגישה לעיר. למשל, על תושבי רמאללה המבקשים להגיע לבית לחם חייבים להצפין ולעבור דרך סורדה (הנמצאת מצפון לרמאללה), ולהגיע לבית לחם מצדה המזרחי של ירושלים, דרך אבו-דיס, נסיעה של כשעתיים. בימים אלה נחסמה מחדש הדרך למכוניות בסורדה, והתושבים הפלסטיניים נאלצים ללכת ברגל כ-2 ק"מ בכדי להגיע לכלי תחבורה.

מחסומים וחיילים

קשיי מעבר:

מתצפיות שאנו עורכות מדי יום במחסומים, אנו עדות לפגיעה מתמשכת בשגרת חייהם של התושבים: ההגעה ללימודים, לעבודה, לשירותים רפואיים ולביקורי משפחה הופכת לסיוט מתמשך, ולעתים קרובות נמנעת בכלל. הרשות לעבור במחסום תלויה בשיקול דעתו של חייל צעיר וחסר ניסיון. היינו עדות לכך שחיילים ערכו "מבחני ידע" למורים ו"בדיקות רפואיות" לאנשים שנזקקו לטיפול רפואי.

יחס החיילים:

יומיום, ברוב המחסומים, אנו עדות ליחס מזלזל ומתנשא של החיילים כלפי כלל האוכלוסייה הפלסטינית, כאילו היו כולם מחבלים פוטנציאליים ושקרנים, ולסגנון דיבור גס ומשפיל. אף נוכחנו במעשי אלימות גופנית, כגון דחיפות ובעיטות. יחד עם זאת, חשוב לנו לציין שפגשנו מפעם לפעם, הן במחסומים והן בין אנשי מנהלת התיאום והקישור (מת"קinfo-icon), חיילים נבונים היודעים להתנהג ולהתמודד היטב במצבים מורכבים. לצערנו, אין אלה תופעות רווחות. התרשמותנו היא, שרובם של החיילים המוצבים במחסומים לא יודעים כיצד להתנהג במחסומים נוכח המשימות המורכבות המוטלות עליהם.

אובדן תעודות:

תעודות זהות, שאין קיום בלעדיהן, נלקחות מהפלסטינים מסיבות שונות, ולעתים אינן מוחזרות גם לאחר שעות רבות ואף ימים, ויש מקרים לא-מעטים שהתעודות אובדות. החרמת תעודות ואי החזרתן הוא דבר האסור בתכלית האיסור על פי חוק.

הוראות פתיחה בירי:

ברצוננו להתריע על תופעה חמורה במיוחד במחסום קלנדיה, שלידו עובר החלק הצפוני של 'עוטף ירושלים': לעתים קרובות מנסים נערי מחנה הפליטים קלנדיה לפגוע בגדר ומיידים אבנים בחיילים לשם התגרות בהם. יש שתגובתם של החיילים להתגרות זאת היא ירי באש חיה, בכדורי גומי או סרק. כתוצאה מירי זה נהרג לאחרונה עומר מטר בן ה-14 . (נשי מחסוםWatch היו עדות לאירוע זה). מקורות צבאיים הבהירו לנו שהוראות הפתיחה באש מאפשרות לחיילים להשתמש באש חיה לעבר רגלי הילדים.

מסקנות ועדת אור מדגישות את הצורך הדחוף בדיון מחודש באמצעי תגובה במקרים כאלה.