קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה ס., עינה פ. (מדווחת)
01/03/2016
|
בוקר

אותו בלגן, יום אחר

 

שוב אנו מציינות שמחסום קלנדיה לא בנוי ולא מצויד דיו כדי לכלול את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה ולבית ספר, בנוסף לבתי חולים, וכו', וכו'. ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי.

 

הגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:20, בסוף לילה דרמטי במחנה קלנדיה הסמוכה, כולל חילופי אש בזמן פעולת צה"ל להוציא שני חיילים שנכנסו למחנה בטעות בסתמך על אפליקצית "וייז."

אבל במחסום כמו במחסום: תורים שהגיעו עמוק לתוך החניון. חמש תחנות הבידוק היו פתוחות, וספרנו שהקרוסלות בכניסה לבידוק נפתחו פעם בדקה בממוצע כדי להכניס שלושה אנשים כל פעם. ובכל זאת, כאשר עקבנו אחרי אדם שנבחר באקראי בסוף התור, עמוק בחניון, בשעה 5:55, למדנו שלקח לו 40 דקות להגיע לכניסה לבידוק. חזרנו על פעולת המעקב בשעה 6:35, אבל בשעה 7:05 משמעת התורים קרס, הייתה מהומה בכניסות למכלאות, ואי אפשר היה לעקוב יותר.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:10 ופעל כהלכה עד שעזבנו.

עובד אונר"א שהוא מורה התלונן לפנינו, לא בפעם הראשונה, שעל אף שיש לו כרטיס אונר"א המראה שהוא מורה, החיילים לא נותנים לו לעבור בשער ההומניטרי. חייל התורן אמר לנו שהמילה "מורה" צריך להופיע לו בהיתר, לא בכרטיס נפרד. אשה אחרת בתור (שעוברת בשער בתוקף היותה אישה) אמרה שגם היא נמצאת באותה קטגוריה. בלית ברירה הסברנו לאיש שהפתרון צריך להמצא במגעים בין אונר"א למנהל האזרחי, אבל הוא אמר שנסיונות באפיק הזה לא צלחו. לצערנו לא הייתה לנו הצעה יותר טובה.

היתה גם תקרית קטנה של איש עם פספורט אמריקאי ביד, ללא היתר אבל מעל גיל 55, שניסה שלוש פעמים לעבור לפני השעה 8:00 וכל פעם נשלח בחזרה. כל פעם גם אנחנו וגם חייל המת"ק ושוטרת ניסו להסביר לו שלא יעזור כלום – הוא חייב לחכות עד 8:00. ניסינו להרגיע אותו בעיקר כי הוא עשה עלינו רושם של בן אדם לא לגמרי יציב, והערנו על כך לחייל המת"ק ולמאבטח לידו עם בקשה לקחת את זה בחשבון כשמטפלים בו בפעם הרביעית, אם תהיה. כשעזבנו הוא ישב על אחד הספסלים.

הלכנו בשעה 7:20, כאשר תורים שוב נוצרו  אבל כבר לא חרגו מן הסככה. ההומניטרי המשיך לפעול בשעה זו.