בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש' 29.12.07, בוקר

צופות: 
אורה א. וחנה ב. (מדווחת)
29/12/2007
|
בוקר


 

נסענו על כביש 60 ופגשנו ליד שבות רחל מחסום מעופף שלידו שלוש מכוניות. כל הדרכים המתחברות מימין או משמאל לכביש 60 נסגרו אם ע"י זרוע צהובה או בערימות חול וסלעים.

זעטרא:
תור של קרוב ל-50 מכוניות. שני מסלולים פועלים. לא עצרנו אך טילפנו מיד למוקד ההומניטרי שהבטיחו לברר.

חווארה:
מגרש החניה לא מאד עמוס והכניסה הרגלית לשכם ריקה. גם התורים משכם די דלילים ומעבר ממוצע כ-20 דקות. מפקד המחסום הקצין ד' - מנומס ומוכן להקשיב. קצין המת"ק ר' שממנו ביקשנו לפעול בעניני זעטרא נסע מיד לשם, וכעבור כחצי שעה למדנו כי התור התפוגג והמעבר חלק. לעומת זאת מעבר המכוניות משכם דרומה לקח שעה וחצי. הכלבנית וחברתה וכלב זאב יפה הם חלק חשוב במעבר האיטי. הכלב לא רק מרחרח סביב הרכב אלא כמובן מוכנס גם לתוך המכונית ומטפס ברגליו על מושבי המכוניות. ולאלה שאולי שכחו - אנחנו לא בכניסה לניו יורק או לתל-אביב, אנחנו במעבר מעיר פלסטינית לכפר פלסטיני או עיר פלסטינית אחרת. עוד אחת מן ההשפלות הקשות שאנו צופות בהם במחסומים. בל נשכח כי רק 10 ק"מ מפרידים בין המעבר הזה לזה שבא אחריו ושגם בו "יבקר" הכלב במכונית!! נהג שעבר על "כביש מדיסון" עוכב אך הצלחנו ( אוי להגדרה הזו....) לשחררו אחרי שעתיים - ממש "נס".  לרוכלים מאפשרים למכור מרכולתם תוך עצימת עין - כנראה שהמציאות בכל זאת חזקה מכל. רק מוכר השווארמה הוזהר שלא יקים את הדוכן שלו ליד הכניסה למחסום למחרת היום.

בית פוריכ:
50 מכוניות (!!!!) מחכות בתור למעבר ובמחסום ור ארוך של הולכי רגל. הרבה רוגז מוצדק. פנינו מיד למת"ק שגם הגיע למקום - ואחרי זמן קצר התחילו החיילים להעביר את המכוניות והאנשים בקצב מזורז. התפתח ויכוח בין נהגים ואחד החיילים החליט כי "צריך להעניש" את אחד הנהגים. התערבנו והזהרנו כי הוא עובר עבירה כי אסור לו להעניש איש ובודאי לא על ויכוח בין פלסטינים. כמובן שהחייל בז להערה שלנו, אך עוד התערבות של קצין המת"ק , גרמה לכך שהאיש שוחרר . חשוב לציין שהחייל איים על הנהג "הסורר" כי בפעם הבאה יעכב אותו לשש שעות.

חמור מובל ע"י אדם מבוגר הופיעו על כביש "מדיסון" - ו"הסכנה" הגדולה הדליקה מיד נורה אדומה אצל החיילים. אחד החיילים הרחיק את החמור מאדוניו - האיש גם "הורחק" מתעודת הזהות שלו והחמור נקשר לשלט המזהיר מפני כניסה לשטח פלסטיני. בעל החמור נלקח אחרי כבוד לקרוסלה, אך בויכוח שהתפתח האיש ניצח - כי הוא וחמורו התאחדו בדרכם לבית פוריכ. עוד אנו תוהות על מעשה החמור הופיע חמור נוסף עם רוכבו. בכניסה למחסום מכיוון שכם עוכבו השניים. תעודת זהות הוצגה - ואנו שאלנו את עצמנו מה יקרה לחמור שאין לו רשיון רכב,  ביטוח ולבעליו אין רשיון נהיגה - היעצר? יעוכב? לשמחתנו החליט מי שהחליט ל"וותר" לחמור והחיה ובעליה עברו את המחסום בדהירה קלה.

הוא שאמרנו - ניסים קורים אפילו במחסום בית פוריכ.

בית לחם (בטלפון):
בשעה 05:00 בשבת קבלתי טלפון מן המלווים האקומניים כי המחסום לא נפתח. תלונה פתחה את המחסום. כאשר היינו בבית פוריכ קבלנו טלפון מבוהל מאד, שוב מהמלווים האקומניים, שבקושי יכולנו לשמוע אותם מן הרעש והצרחות שנשמעו בטלפון. במקום היתה מהומה קשה שכנראה נבעה מריב או ויכוח בין הממתינים למעבר. 3 נשים עיוורות בדרכן לירושלים עוכבו. המתח במקום היה כנראה בשיאו. אחרי התיעצות עם נועה פרלסון החלטנו לא לפנות לחברי הכנסת אלא ישר לצבא. בלית כתובות של המשטרה או החברה האזרחית וחוסר מענה של המג"בניקים פנינו לראש מת"קinfo-icon עציון ולדובר הפיקוד. בסופו של דבר התברר בשיחה מאוחרת יותר כי הבעיה נפתרה זמן קצר לאחר התערבותינו.