ריחן, שקד, יום ש' 8.9.07, בוקר

צופות: 
שרית. א רחל. ח (מדווחת)
08/09/2007
|
בוקר

 07:00 – 10:00

07:00 מחסום שקד
הפעם הקדמנו. הכוונה היתה לפגוש תלמידים בדרכם לבית הספר. לא פגשנו אותם, כי גם שבת הוא יום ללא לימודים. התפאורה רגילה. שמשייה מתחתה יושבים החיילים/פקידים, "מוצאות" בצבע כתום [בית שימוש] עגלת סופר. 4 חובשי קסדות, ג'יפ מת"קinfo-icon ותנועה דלילה של מוניות והולכי רגל דרך מבנה הבידוק. אנשים שואלים אם יש התקדמות בטיפול בבקשותיהם, יודעים שנעשה כמיטב יכולתנו ומקווים להצלחה.
 07:30 עזבנו


07:40 מחסום ריחן

בחניון העליון 4 טרנזיטים מחכים לנוסעים.
 במבנה השירותים רק דלת אחת פתוחה. בפנים לא נקי, הרצפה שטופה רטובה. הלכנו אל הטרמינל. מהשרוול אפשר עדיין לראות חמש מכוניות נבדקות (עם כלב, עם כלבן, עם מראה ..) ארבע מכוניות ממתינות.

אחת התופרות (יש הרבה עבודה אז באים להשלים בשבת) מחכה לחברותיה כבר חצי שעה, עד שיצאו - כ 20 דקות מאוחר יותר, היא מספרת לנו על תלאות הבידוק בפנים. אסור לה כאישה להתפשט (בפני מי ???), בחדר הבידוק נמצאות שמונה נשים ביחד. בהמתנה 25-30 או יותר ביחד עם גברים. חם מחניק. לפעמים כל התהליך אורך שעה.


אישה מברטעה מורשית לעבור, ילדתה בת הארבע לא! כי היא אינה רשומה בתעודה של אמה. האם מציגה תצלום ת.ז. של האבא שם רשומה הילדה, שם רשומה גם היא כאשתו. בידה גם ת.לידה של הילדה, ממנה ברור שהיא אכן האם.
חיילת מ.צ מוסרת לאם פתק עם מספר טלפון. מישהו מהעוברים מנסה להסביר למ.צ ומקבל מספר טלפון נוסף. שרית מנסה את כוחה ונהדפת החוצה (משיגת גבול). תוך-כדי הנסיונות הטלפוניים האישה מוותרת ושולחת את הבת עם מישהו בחזרה לברטעה.

שני מספרי הטלפון שימשו אותנו בשעה מאוחרת יותר, כאשר תושב קפין לא הורשה לעבור, ונשלח חזרה. נאמר לו שהשער החקלאי שלו כבר פתוח, ואינו יכול לעבור דרך ריחן. אבל השער סגור, מה יעשה? ג' מפיקוד מרכז נרתמת לסייע. היא תדבר והיא כנראה גם דיברה עם ...ועם.... לבסוף אמרה שיעבור ויהיה בסדר. לפי שהאיש לא חזר, כנראה שעבר. לא ענה לטלפון (הקליטה קשה שם).

במעבר אל מגרש החנייה עוצרת אותנו הביטחונית בעמדת הכניסה, מישהו נתן אישור והמשכנו. ג'יפ של משמר הגבול חולף וצופר. ארבעה שהוסעו בו יושבים על שפת הכביש, כשהג'יפ עומד לידם.

4 מכוניות בבדיקה. 2 מכוניות ו 2 טרקטורים עם מכלי מיםinfo-icon בהמתנה.

קפה, מפגש עם הנהגים. שיחה עם האבא של מנאל המאושפזת ברמב"ם.

סיבוב נוסף דרך השרוול אל הטרמינל. הארבעה שהיו בג'יפ מג"ב כבר אינם. תנועה דלילה של עוברים.
10:00 עזבנו.

העובדים בחברת האבטחה במחסום אינם נענים לניסיונות הדיבוב מצידנו. זכינו לתשובות בנוסח: "רק האחראי יודע....". "האם לקרוא לאחראי?". "האחראי מיד מגיע תשאלו אותו ...." וכד'