בית לחם (300)

צופות: 
הדס ב., שלמית ב. (מדווחת)
28/04/2005
|
בוקר

0700 מחסום 300
 ג'יפ מג"ב מאיץ בשתי נשים מבוגרות אל עבר המחסום, תוך קריאות במגפון "רוח' אל-בית". מסתבר כי שתי הנשים עובדות ניקיון בכנסיות בירושלים. מכתבי המלצה שונים שקיבלו מן הכנסיות לא השיגו להן אישור מעבר, והן נתפסו עוקפות את המחסום. תמיכתנו בהן מולידה ויכוח עקשני עם המג"בניקים, שתגובותיהם נעות בין אלימות מילולית לאדיבות אטומה: נהג הג'יפ - ליאור דרעי - עולה על כולם עם תגובות בסגנון "אני אחזור וארביץ לכולם" וניסיון למנוע מהדס לצלם, ומפקד הג'יפ והמחסום – דוד א. – "מה תכתבי עלי ? שלא נתתי לשב"חיותinfo-icon להיכנס ?". המבוגרת בין השתים הולכת בכבדות ומתעקשת לא לחזור. היא מנופפת בנייר כתוב בערבית, שנדמה לנו כהזמנה לרופא. אף אחד במחסום לא קורא ערביתinfo-icon. לאחר דיונים ממושכים נותנים לה להמשיך לירושלים.
מעבר לכך, אנשים מעטים עוברים במחסום בשל הסגר. מעוכב אחד מתחת לעץ. שיחות ברוח טובה עם החיילים במחסום. אחד מספר ש"הוא דוקא לא בעד רצח רבין", אחר רומז שאולי ההתעקשות שלנו עם הנשים הובילה להקשחת העמדות של החיילים בג'יפ.

בית ג'אלה כעשר מכוניות ממתינות עם הגעתנו, אבל נדמה שזמן ההמתנה מתקצר בזמן שאנחנו שם. החיילים מראים אדיבות ואומרים כי במחסום הזה אין השפעה לסגר. נהג מונית מספר לנו כי קשישה שהסיע לא יכלה לעבור במחסום המנהרות למרות שהחזיקה באישור של "מלוה חולה" לנכדתה התינוקת המאושפזת בירושלים. מסרנו לו את הטלפון של המוקד להגנת הפרט למקרים דומים. מת"קinfo-icon עציון. שלושה ממתינים ליד החלון. אחד מהם, בחור כבן 30 מספר כי לא קיבל כרטיס מגנטיinfo-icon בטענה של מסורב משטרה. לאחר טיפול של עו"ד (1,100 ₪) נסגר התיק, ויש לו מכתב המעיד על יושרו מהמשטרה. אבל היום בחלון אמר לו החייל "לא מעניין אותי לראות את המכתב", והסתבר לו כי הוא בעצם "מסורב שב"כ". הפנינו לפיראס מזכויות האזרח. משם אנחנו ממשיכות לנסוע עד הפנייה לחלחול. נוכחות צבא רק בפילבוקס ובכניסה לאל-ערוב, אך אין מחסומי פתע. משם המשכנו להפגנה בבילעין נגד סיפוח האדמות לבניית הגדר. בהפגנה נוכחות של כמאה פעילי שמאל וכמות כפולה של אנשים מהכפר (בערך). יצאנו בהליכה אל פאתי הכפר.
על הגבעה ממול לכפר – דחפורים מכרסמים צלקות לבנות במה שהיה עד לפני חודשים חלק מהמטעים של התושבים. לא נרשמו פרובוקציות מצד המפגינים. עמדנו פחות ממאה מטרים מהבית האחרון בכפר, כאשר הצבא החל לירות גז מדמיע. (מאוחר יותר יספר אחד המפגינים כי אספו בשבועות האחרונים כבר כתריסר שקים של קליעים. )מסתערבים בתוך ההפגנה זרקו אבנים, ומהרו לעצור מפגינים. מספר נערים התקבצו על הגבעה והחלו לידות אבנים, אבל גברים מהכפר מיהרו לעצור אותם. במשך מספר שעות כל ניסיון של המפגינים להתקדם בשקט לכיוון הגבעה (שום שטח צבאי סגורinfo-icon) נענתה בירי רימוני גז מדמיע על ידי הצבא. חזרתי עם תחושה קשה לגבי האלימות הבלתי מרוסנת של הצבא, אם כי מעודדת מתחושת השיתוף עם הכפר.