יום א' 21.10.07, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו., סוזן ל (מדווחת)
21/10/2007
|
אחה"צ

 סיכום:

המשפט "מי כאן האחראי?" אינו ההתחלה או הסוף של משל או בדיחה אל תיאור של הכיבוש. זה לא רק ההשפלה המתמשכת וההצקות הבלתי פוסקות אלא הדרך כלאחר יד – כשהרובה תמיד מוכן –שבה הכיבוש מתנהל. לעתים קרובות הכיבוש יוצר אנדרלמוסיה אבל דואג לכך שאף אחד לא יהיה אחראי לענין.

 
14:20 הרבה לפני שאנחנו מגיעות למחסום אנחנו רואות תור ארוך של מכוניות כולל 6 דמי טריילרים ארוכים. אחד הסמי טריילרים עומס בעץ מרומניה ופינלנד. הסמיטריילר מגיע לעמדת הבקורת המרכזית 15 דקות אחרי שהבחנו בו ליד הקיוסק (יש קיוסק חדש בצד הצפוני של הכביש). הרכבים נבדקים עתה קרוב לעמדת הבקורת המרכזית של המחסום הישן. קשה להבין איך מתכוונים לבדוק את הרכבים שנוסעים אל ומקוסין. אנחנו לא יכולות לשאול את החיילים.יש עבודות בנייה במחסום, דחפור קטן עומד באחד המסלולים, משאית מיםinfo-icon חוסמת מסלול אחר כך שלאמבולנס קשה לעבור, וקבוצה של פועלים פלסטינאים בונים "גבעה" מבטון לאורך הצד הצפוני של המחסום. כשאנחנו מגיעות למחסום הפועלים בהפסקה אבל זמן קצר אחר כך אנחנו רואות אותם נותנים מים מהמימייה שלהם לאנשים שבמתחם המעוכבים – 3 גברים לא צעירים.מיד כשאנחנו מגיעות המפקד א' מבקש מאתנו לא לצלם את החיילים. אחרי כמה דקות חייל אחר שואל אותנו בעוינות "האם אתן מצלמות?". נציגי המת"ק שהיו בשבוע שעבר נמצאים גם היום. לדבריהם המעוכבים נמצאים במקום 15-20 דקות. רוב הזמן נציגי המת"ק מפטפטים עם החיילים ולמרות שיש במקום מספר גדול של חיילים נציגי המת"ק מתנהגים כמו החיילים ועוזרים להם לבדוק תעודות זהות.

 
14:40 ברגע זה חייל אחד בתוך המחסום מתחיל לקפוץ כמו ילד שמנסה למשוך תשומת לב. נציג המת"ק מחייך וטופח לו על הגב. פתאום, כל החיילים שמאחורי מחסום הבטון מתכופפים כשקבוצה אחרת של 4 חיילים מתחילים לרוץ – כולם צוחקים ומחייכים (הם משתעשעים, סו"ס משחקים בחיילים). אנחנו היחידים בשלב הזה שעומדים. אף אחד לא אמר ,לנו או לפלסטינאים שממשיכים לעמוד ליד השערים המסתובבים, דבר. (השוטרים הצבאיים כמובן עזבו את העמדות שלהם). אחרת מהשוטרות הצבאיות מכוונת את הרובה שלה אלינו כשהיא צועקת וצועקת. אחד החיילים נפל לרצפה ומעמיד פנים שהוא פצוע וחמשת החיילים האחרים רצים לעזרתו. המפקד סוחב אותו חזרה לעמדת הבקורת המרכזית כשהחיילים צוחקים.לאורך כל הסצינה הזו הדחפור ממשיך בעבודתו. כשהחיילים חוזרים לעבודתם אנחנו שומעות צווחה (של שמחה?) מהשערים המסתובבים מהצד של שכם. 

14:50 – 15:00
השוטרת הצבאית מתלוננת עלינו אצל המפקד שחזר מפעילותו "ההרואית". א' מבקש לראות את המצלמה שלנו. ארבעה חיילים ונציג מת"קinfo-icon מצטרפים אליו וכולם צועקים שעלינו לעמוד מאחורי הקו הלבןinfo-icon מהיכן שלא ניתן לדבר עם המעוכבים. א' מציע שנצעק אליהם. אנחנו דורשות לדעת מדוע האנשים מעוכביםinfo-icon. "הם ישוחררו בשעה 4:00 ", "זה לא עונש" והוא ממלמל משהו לגבי "אישורים", "בדיקות" ולבסוף "הם הלכו מסביב למחסום...החלטתי לשחרר אותם ב 4:00 ". האבטחה ובדיקת תעודות הזהות כנראה לא בראש מעיניהם של החיילים היום שכן כולם צועקים עלינו, א' דוחף אחת מאתנו כשהוא מאיים שהוא יזמין משטרה. אדם החולצת טי שירט מגיע גם הוא כשהוא מצהיר "אני אזרח ישראלי ואני אומר שאתן מטרידות את החיילים". האיש מעליב אותנו בצורה שלא ראוי לחזור עליה אבל לא קשה להבין שזה הקבלן שעושה את עבודות הבנייה במחסום והוא המעביד של הפועלים הפלסטינאים (אלה שנתנו מים למעוכבים).כשכל זה מתרחש התורים של הפלסטינאים מתארכים. אחד החיילים צועק לאחד המעוכבים שהעז לקום לשבת וניגש אליו כשהרובה מכוון.פלסטינאי צעיר עוצרinfo-icon כדי להראות לנו את הבעיות שיש לו בקבלת אישור להגיע לבי"ח וולפסון אחרי תאונה שהיתה לו ליד אריאל. החייל הכי עוין מפסיק את עבודתו, נועץ בנו עיניים וממתין מבלי לעשות דבר.זמן לעזוב את "משחקי המלחמה" ואת הסצינה שבה אף אחד לא אחראי...  צומת ג'ית: אין מחסום (זה לא חג פלסטינאי היום).שתי מתנחלות צעירות, אחת מנגנת בגיטרה, על הגבעה שלעתים אנחנו רואים בה הרבה מתנחלים צעירים בדרך כנראה לתפוס עוד גבעה.