קלנדיה
זו הייתה משמרת יחסית קלה, כי כשהגענו ב-15:45 לקלנדיה צפון מצאנו שם את החכ"ים רומן ברונפמן ואחמד טיבי על עוזריהם הפרלמנטרים ובליווי עיתונאים. משמעות הדבר הייתה שהחיילים הראו את עצמם מהצד הטוב ביותר. כדוגמה: ב-16:05 הובאו 4 פלסטינים שנתפסו כשניסו לעקוף את המחסום דרך המחצבה. המעוכבים הורשו לשבת על ספסל שהיה שם, ואף הוצע להם מים
לשתייה. ניצלנו את ההזדמנות, וסיפרנו לחברי הכנסת על בעית הטרנזיטים העומדים צמוד למחסום בכניסה הדרומית. כבר כמה ימים שהצבא מתנכל לנהגי הטרנזית, מחרים להם את מפתחות הרכב ומאים עליהם בטענה, שהם מפריעים לתנועה. החכ"ים הלכו לבדוק את מצב הטרנזיטים, וברונפמן הבטיח לטפל בסוגייה. התקשרנו לפארס וביקשנו הסבר לבעית הטרנזיטים. פארס הגיע למחסום, אך כשברונפמן רצה לדבר אתו ושאל אותו לשמו, סרב הנ"ל להזדהות. ברונפמן ענה לו: "תקבל ממני הודעה בכתב שתלמד אותך מה הם חובותיך ומה זכויותיך!" כמו כן, ליווינו את החכ"ים לאזור הגדר וסיפרנו להם על היריות הכמעט יומיומיות בילדים שם. התלווה אלינו גם שי מגלי צה"ל שבא לבדוק, אם החיילים אכן יורים בילדים באש חיה. הוא סרב להאמין שזה קורה, מאחר שזה בניגוד להוראות (אך לא, כשמדובר בכדורי גומי). הוא ריאיין את איה שהסבירה לו ארוכות, איך העניינים מתגלגלים כל פעם.לפתע גם הגיע המג"ד הגזרתי החדש, סג"א אמיר. הגדוד שלו יהיה בשטח כארבעה חודשים. הוא עצמו יהיה עד כאמצע אפריל. הוא מסכים שנתקשר אליו אם יש בעיות במחסום. שוחחנו אתו ארוכות, וכדאי לשמור על קשר עמו. כל עוד שהוא היה נוכח, הוא פתר כמה בעיות. בזכותו שוחררו המעוכבים כבר כעבור שעתיים "בלבד" ואף הורשו לעבור דרומה, לאחר שנבדקו תעודותיהם. הם נשלחו לעמוד בתור של הולכי הרגל בצורה מסודרת. 4 סטודנטים (לא מאזור רמללה) תחילה לא הורשו לעבור דרומה. סיפרו להם שנאמר להם במת"ק שבעקבות ההקלות, אין עוד צורך באישור מעבר ושדי בתעודת הסטודנט. אמיר בדק את הסוגייה. קיבל תשובה שתעודת סטודנט אינה מהווה תעודת מעבר. אך גם במקרה הזה נתן אמיר הוראה לבדוק את התעודות של הארבעה, וגם הם הורשו לעבור כעבור המתנה די ממושכת.בין השאר הרשה אמיר גם לעיתונאי האיטלקי שהיה אתנו לצלם כאוות נפשו בתוך מתקני המחסום (עד היום שמענו ממפקדי המחסום שיש הוראות האוסרות על צילומים במחסום - הוראות? או שמא שרירות לב של המפקד התורן?).אשר להקלות: ההוראה לתת לכל מי שגר "באזור רמללה" לעבור אמנם ברוכה, אך היא עדיין בעייתית ליישום. החיילים מתווכחים ביניהם, מה נחשב ל"אזור רמללה" ועדיין לומדים את הנושא ואת הגיאוגרפיה של האזור.המתנדב שהיה באותו יום אכן דיבר ערבית שוטפת והתייחס לעוברים ושבים בנימוס ולפי שיקול דעת סביר.