א-ראם, קלנדיה
במחסום ה"הקלות" עדיין בתוקף. מורשים לעבור, ללא אישור, תושבי נפת רמאללה. כל האחרים, עדיין נשלחים לסורדא. הבדיקות במחסום נעשות במהירות, ואין תור.
[בעת ההגעה בשעה 15:20 כבר מצוייה במקום קבוצת מעוכבים
. הם נתפסו במחצבות בעת שניסו לעבור. חלקם תושבי רמאללה ולפיכך היה מותר להם לעבור במחסום לו ניסו. שינויי המדיניות פשוט עוד לא הגיעו לידיעתם. ליאוניד, מפקד המחסום, אסר עליהם לעשן. לשאלותינו הוא משיב, כי, כן, יש לו סמכות להעניש. לא עונש לא הומני, אבל איסור עישון, זה בסמכותו, בתור האחראי על השטח. כך לימדו אותם בקורס בבא"פ לכיש.אחרי כשעתיים הקבוצה משוחררת.זמן קצר לאחר מכן מגיעה קבוצת מעוכבים חדשה מהמחצבות. עלתה הסברה, שנוכח ההקלות במחסום, המובילות לכך שאין לחיילים הרבה מה לעשות שם, מתקיימים יותר פטרולים במחצבות, ולפיכך יותר מעוכבים...המעוכבים בקבוצה זו לא כל כך "ממושמעים". הם מעיזים לעמוד, כשהחייל מורה להם לשבת. אח"כ הם יורדים לכיוון המחסום, כשהחיילים מצווים עליהם לחזור למקום שעל הגבעה. בפעם הראשונה הם חוזרים לאחר עימות קצר. בשלב זה החייל השומר נראה כבר כמי שעצביו רופפים.בפעם השנייה העימות נהיה אלים. המעוכבים שירדו לכיוון המחסום, מסרבים לזוז. החיילים, שנראים לחוצים, מתחילים לדחוף אותם חזרה. אחד החיילים מאשים את אחד המעוכבים בהרמת יד, ושם אותו באזיקים. ליאה ובתיה צועקות, שהוא לא הרים יד. החיילים אומרים שהזמינו משטרה לקחת אותו. בכל זמן התקרית המחסום נסגר, ולא נותנים לאנשים לעבור.בסופו של דבר, בסביבות השעה 19:00 אחד המתנדבים, חדש במחסום, מחזיר למעוכבים את התעודות, ומשחרר את המעוכב שהושם באזיקים. 19:20 א-ראם: התנועה במחסום להולכי רגל ללא תור. למכוניות, תור לא מאוד ארוך.