קלנדיה. קשיי מעבר מתגברים. ו- 3 גרסאות להחזרת מכונית שהוחרמה.
כמוזכר בדו"חות הקודמים, מחסום קלנדיה הולך ומשתנה לנגד עינינו המשתאות. הבוץ פינה מקומו לאבק. כלים כבדים בשטח - משפצים מיישרים הורסים ומרחיבים. הבסטות בצד הדרומי כאמור נעלמו. במחסום עצמו תנועה עירנית של הולכי רגל - חייל עומד בראש התור ומאפשר מעבר לבעלי תסריחים ותעודות זהות כחולות - השאר מופנים אל שתי העמדות המאויישות על ידי מתנדבים. זמן ההמתנה בעקבות הסידור הזה מינימלי (לפחות לבעלי הניירות המתאימים - האחרים מופנים בדרך כלל חזרה לכיוון רמאללה - הכל מתנהל כאן עפ"י הספר - אין הנחות).
מעוכב אחד שנתפס במחצבות ממתין כשעתיים עד לשחרורו. בחורה צעירה לא מקבלת אישור מעבר - בידיה דרכון ירדני (עם ויזה לא בתוקף), צילום תעודת לידה של אביה (ישראלי/יהודי) וכמו כן צילום אשור של משרד הפנים המעיד על הגשת בקשה לתעודת זהות ישראלית (הבקשה אושרה). היא מתגוררת בירושלים ועובדת ברמאללה (היא לא יכולה לעבוד בירושלים בגלל שאין עדיין בידיה תעודה כחולה). לטענתה היא עוברת כמעט מדי יום במחסום בעזרת ניירות אלה אולם היום לא מאפשרים לה מעבר. אין באפשרותה להאריך את תוקף הויזה (ללא תעודת זהות) ותעודת זהות היא תקבל רק אחרי מבדקים ארוכים ומייגעים (לפעמים ארוכים עד כדי שנה ומעבר לכך - כמו במקרה שלה) של השב"כ וכו'... ניסינו לעזור לה דרך המוקד והמוקד ההומניטרי ללא הועיל - לבסוף היא נסעה דרך סורדה וזאת בעצתו של אביה (שעמו שוחחה בנייד).
במסגרת השיפוצים הוצר הכביש למעבר מכוניות - זה מאריך באופן משמעותי ביותר את זמן ההמתנה של המכוניות. כך העיד חייל העומד במחסום ("להם זה מפריע... אנחנו פה בלאו הכי..."). משאיות לא עוברות עוד דרך מחסום קלנדיה. שאלנו על מעבר אמבולנסים והחייל ענה: "עוברים או יעברו בעזרת השם...". מתנדב מקו התפר שראה את החייל משוחח איתנו שאל אותו: "זהו, הגיעו הפקחים?".
חזרנו למחסום הולכי הרגל וניגש אלינו איש צעיר שמכונית הטרנזיט שלו הוחרמה לפני כחודש. הוא הציג בפנינו סוג של טופס/נייר שהוא קיבל מהמשטרה המאשר החרמת המכונית ובטופס ניקוב תאריך לקבלתה - 9 בפברואר. הוא לא עשה העברת בעלות (הבנו ממנו שאין העברת בעלות ברשות הפלסטינית) ולכן בעטרות סירבו לשחרר את מכוניתו והפנו אותו למחסום. במחסום יורי (שהיה המפקד גם היום...) העיף מבט חטוף בנייר והכריז: זיוף! ושילח את האיש.
בהמשך לנסיונותינו משבוע שעבר לבדוק כיצד ניתן לשחרר מכונית שהוחרמה הגענו עד עתה לשלוש גירסאות שונות שאותן אנחנו מביאות להלן: 1. חייגנו 100 למשטרה, וקיבלנו מהם מספר טלפון 02-5848444 של חמ"ל/מג"ב בעטרות שטענו בתוקף שאין הם מתעסקים עם שחרור מכוניות והפנו אותנו חזרה למשטרה - שם נמסר לנו מספר טלפון נוסף 5848438/02-5848453 של חוקר תורן שאמר כך: "על הפלסטיני לשכור שירותיו של עו"ד, להפקיד בידיו ייפוי כוח על מנת שהוא (העו"ד) יזמין חברת גרירה ישראלית (!) שתפנה את המכונית מחניון המכוניות המוחרמות אל השטח הפלסטיני.." - כך החוקר התורן.
גירסה 2) פגשנו את פארס מהמת"ק והבאנו בפניו את בעיית הבחור שלנו ולאחר שחקר אותו קצרות הוא הסביר שעד עכשיו היה בלגן בנושא הזה אבל לעומת זאת גם עכשיו יש הרבה בלגן, והשחרור נעשה דרך משטרת/מג"ב עטרות בבניין של המשביר לצרכן. מי שמכוניתו הוחרמה ייגש לשם עם הטופס/הנייר שקיבל מהמשטרה המעיד על ההחרמה ולאחר בדיקה במחשב, תשלום הקנס וכו'... המכונית משתחררת. במקרה הספציפי הזה טען פארס שלא תהיה לו אפשרות לשחרר את המכונית כי הוא לא עשה העברת בעלות ולכן המכונית לא שלו ובכלל המכונית היא ישראלית ולא פלסטינית (מכוניות בעלות אזרחות...).
הגרסה מספר 3). שבעצם היינו עדות לה והסתברה כמועילה מבין השלוש: הבחור הפלסטיני חזר למחסום עם בעל הרכב המקורי ועם כל הניירות ניגש לקצין (יורי) שהרים טלפון למספר עלום (?) ולאחר מספר דקות ביקש מהאיש לחכות בשער, והפלא ופלא לאחר המתנה קצרה מכוניתו שוחררה. אנחנו בהחלט נמשיך לעקוב אחר גירסאות נוספות...
בינתיים שיגרה של אטימות מתסכלת במחסום