קלנדיה שגרה מעייפת

, קשה לדבר על אירועים מיוחדים, מלבד תרגיל הסתערות של החיילים שיתואר בהמשך.

חיילי המשטרה הצבאית שנמצאים כעת במחסום קשוחים, פועלים על פי ההוראות, עם מעט מאוד נכונות לגמישות. היחידי ש' שמוכן לפעמים לגלות הבנה למקרים "אפורים" הוא מפקדם שהעביר הפעם אשה צעירה שליוותה את אימה החולה, על אף שלא היו לה האישורים המתאימים, וגם גבר מבית חנינה שנשוי לתושבת רמלה.

במקרה של אדם אחר, שהציג תעודה המעידה שהוא חולה (לב וכליות, אם הבנתי נכון), ש' הסביר באריכות שלא מדובר במסמך אותנטי, ואף הציג טיעונים והוכחות.

בשלב זה,נסגר המחסום ובמשך עשר דקות אנשים עמדו בגשם והמתינו כשהחיילים הסתערו לכיוון קלנדיה בין המכוניות שעמדו בתור, הגיעו עד איזור הטרנזיטים, ושם פתחו בקריאות"אש אש אש" תוך כדי הנעת הרובים שלהם מעלה ומטה. בכך כנראה תם התרגיל, והחיילים חזרו למקומם.

בינתיים הצטברתור צפוף וארוך, וזאת למרות ששני המתנדבים ואחד החיילים נשארו במקום כל הזמן, ולכאורה היו יכולים להמשיך ולהעביר אנשים. אחד המתנדבים היה בוטה במיוחד, הוא איחל לנו שיקרה לנו משהו בפיגוע וכו'. מתנדב אחר תהה לגבי ה"דבקות במטרה" של העמידה בגשם, והסביר שהוא לא מתנגד לשרת בצבא הכיבוש אלא מתנדב    לשרת בו, בלי קשר לדעותיו הפוליטיות

מה שנקרא.לחיילים כידוע אסור לדבר איתנו, ולשאלה מדוע, ענה אחד מהם, "כי אתן מזיינות לנו את השכל, אתן מפריעות לנו לעבוד." טוב שכך