קלנדיה

צופות: 
נור בר ופיליס ו. (מדווחת)
10/08/2015
|
אחה"צ

אחרי שבוע של חום מתיש, מצאנו את המחסום מלוכלך ומדוכדך.  קשה לתאר כמה המקום הזה נראה מוזנח ומדכא כשכל משב רוח חולף מעיף ערב רב של שקיות ניילוןinfo-icon לאוויר.  כאשר הגענו למחסום (בערך ב-15:40) היו שלושה מעברים פעילים, אבל קומץ אנשים עמד בתור רק במעבר מס' 1 בעוד המעברים האחרים היו ריקים.  החיילים המובטלים במעברים הריקים שיחקו בטלפונים שלהם כדי להעביר את הזמן.  גם מעבר 5 למת"ק עדיין היה פתוח אבל לא היו הרבה לקוחות.  פגשנו שני גברים שהמתינו לניירות שלהם דווקא בסככה הכללית.  ובאמת, ב-16:15 הופיע חייל מהמת"ק וחיפש בסככה הכללית אדם נוסף שהונפק עבורו היתר מעבר לעזה.  החייל הסתובב בכל המחסום בחיפושיו, קורא את שם האיש, אבל לא הצליח למצוא אותו.

אמבולנס הגיע מהרשות הפלשתינית והמתין כ-20 דקות בשמש הלוהטת עד שהגיע אמבולנס מירושלים.  רק אז נערכה הבדיקה הביטחונית והותר לאמבולנס הפלשתיני לעבור את המחסום ולהגיע למגרש החנייה כדי להעביר את החולה. 

ב-16:45 ראינו שנסגרו המעברים הפעילים ורק במעבר 1 עמדו עוד אנשים.  כנראה שהחיילים הלכו לאכול.  התור במעבר 1 התחיל לגדול במהירות כי בשעה זו מתחילים להגיע סטודנטים ואחרים החוזרים לירושלים מיום עבודתם.  להפתעתנו כעבור כמה דקות נפתח פתאום מעבר 4, מעבר נוסף.  האנשים התחלקו בין התורים וההמתנה לא התארכה במיוחד.