ענאתא-שועפאט, מעבר הזיתים רמדאן

יום שישי הראשון של רמדאן

בשעה עשר קידמה את פנינו ריקנות דוממת במחסום שועפט (ענאתא). הרחוב הראשי, שבימים רגילים הוא שוקק חיים ופקוק, נראה כמו רחוב בעיר המערבית ביום כיפורים.

במתחם המחסום נראו הכנות לקליטת המוני הולכי רגל, אך בשלב זה לא היה בכך צורך. במסלול הולכי הרגל הופעלו מכונת השיקוף והמגנומטר. הקרוסלה לאולם הבדיקה אפשרה מעבר של אדם אחד בכל פעם. במעבר כלי הרכב היו אנשי ביטחון רבים, אך מעט מאוד מכוניות. המעבר היה שקט.

 מעבר הזיתים 
בצילום: הסעה ציבורית לעיר העתיקה

כאן הייתה תנועה ערה יותר. הערכות הייתה מסודרת והמעבר שקט. בנקודת הבידוק הקדמית הייתה סככת צל ומאוורר, המעברים היו רחבים במידה מספקת, ואף מסלול מתאים למעבר כסאות גלגלים. היה מספיק כוח אדם כך שכמעט לא הייתה המתנה בנקודה זו.

נשים עברו ללא הגבלה והיה נעים לראות את הבעות הפנים השמחות. גברים רבים עברו, או מתוקף גילם המתקדם או היתר מתאים. אך, בכל זאת, היו מאוכזבים. גברים מתחת לגיל ארבעים שלא היה ברשותם היתר ייחודי לרמדאן, על אף שהיה להם היתר אחר (עבודה, מסחר וכו') – סורבו. התנהלו ויכוחים דיונים – אך מי שבידיו השררה הוא זה שהחליט. המסורבים התיישבו בצד, מחכים לשווא. גבר בן 60, לדבריו, נשלח הביתה מפני שהוא מנוע שב"כ. התדהמה והעלבון על פניו אמרו הכול.