קלנדיה
בוקר סביר במחסום קלנדיה
כשהגענו למחסום, קצת אחרי 5, כבר האיר השחר. חנינו בצד הישראלי, ועשינו דרכנו רגלית למחסום. בנתיב המוביל ברכב אל תוך קלנדיה רכב מג"ב עומד וחוסם את המעבר ומשולש של מחסום מאולתר מונח. מה עושה מי שרוצה לנסוע אל קלנדיה ולכיוון רמאללה? לא ברור. אגב כשיצאנו הרכב עדיין היה שם, אך עמד בצד, והתנועה אל קלנדיה זרמה ללא הפרעה.
כשאנו מתקרבות למחסום אנשים שמגיעים מולנו מסמנים בתנועות ידיים שיש דוחק. בפנים קבלו את פנינו תורים, אך לא מאוד ארוכים. הרבה אנשים המתינו אחרי המכלאות ולפני העמדות. נראה שבדיוק עכשיו פתחו עמדות נוספות והעבירו אנשים רבים. בעמדה 3 ראינו את השלט מתחלף מאדום (סגור) לירוק (פתוח), אך אנשים שהמתינו ליד עמדות 4 ו-5 נואשו והלכו לעמדות אחרות. התקשרנו למת"ק לבקש שיפתחו עמדות נוספות. הבטיחו לטפל. אחרי כמה דקות נפתחו עמדות 4 ו-5, אך ספק רב אם הטלפון שלנו הוא ששינה דבר מה...
אנשים המתינו ב-3 תורים, במכלאות ומחוצה להן. כאשר החיילת שבאקווריום פתחה את הקרוסלות, נפתחה רק קרוסלה אחת מהשלוש, מה שעורר תרעומת רבה. אנשים החלו לצעוק ולשרוק במטרה להפנות את תשומת ליבה של החיילת לכך שלא כל הקרוסלות נפתחו. גם אנו ניסינו ללכוד את מבטה ולתקשר איתה. בינתיים התורים גלשו אל החניה. לפתע החיילת הבחינה במתרחש ופתחה את כל 3 הקרוסלות. מאוחר יותר פתחה רק את השתיים שהיו סגורות קודם לכן, כך שהתורים התאזנו והתקצרו.
בסביבות 5:30 הגיע מאבטח ואחריו שוטר. מוכרי הבייגלה והעוגות לא היו כשהגענו וגם דוכן הקפה היה סגור, למרות שטרם החל הרמדאן. יצאנו לחניה וראינו שהשלט המודיע על סגירת החניה מ-15.6 לרגל הרמדאן נעלם (מן הסתם נקרע ונפל) ושמחנו לראות שהחניה היתה פתוחה כרגיל. לא ראינו גם הכנות מיוחדות לקראת הרמדאן. אותן הבטונדות שנמצאות עוד משנה שעברה היו באותו מקום. כשחזרנו מוכר הבייגלה כבר הגיע. מסתבר שבמאפיה חלק מהעובדים חשבו שהרמדאן כבר החל ולא הגיעו, לכן הוא היה צריך להמתין עד שיהיו כעכים מוכנים. פלאפל וביצים קשות אין היום. הרמדאן יתחיל רק מחר, ביום חמישי. חזרנו פנימה, ובהמשך ראינו שגם דוכן הקפה נפתח.
בפנים נמצאים היום גם בחור ובחורה מ"זכויות אדם כחול לבן". הבחורה ניגשה לבדוק את מצב השירותים, דבר שאנו נמנעות ממנו. אין שינוי – רק שירותי הנשים פתוחים, ללא תאורה וללא מים
זורמים. בינתיים הגיעו גם מאבטח, שוטר וחייל נוסף. אחרי זמן מה עזבו חלק מהם ונותרו שני שוטרים וחיילת באקווריום.
ב-5:45 התורים הצטמצמו מאוד כשפתחו את הקרוסלות, וברמקול הפנו את האנשים לעמדה 5: "מפתוח ופאדי" (פתוח ופנוי). לקראת 6 הגיעה אשה וניגשה למעבר ההומניטרי. היא ניסתה לשאול את השוטר אם יפתחו את השער ולא זכתה למענה. כשפתחו את הקרוסלות היא הלכה והשתלבה בתור הרגיל. כך עשו גם כל שאר הנשים שהגיעו הבוקר, ולא היו בעיות. בשלב מסויים ראינו אשה בלבוש מסורתי שהיתה כבר ליד העמדות פונה לשוטר ומבקשת את עזרתו. הוא בדק עבורה משהו במכשיר הקשר. לא ראינו מה קרה בהמשך, אך היא לא חזרה לסככה, אז כנראה שהבעיה נפתרה.
ב-6:05 כבר הכל היה רגוע. השער ההומניטרי לא נפתח, אך לא היה צורך. הצטרפנו לתורים ומעט אחרינו הצטרפו גם אנשי "זכויות אדם כחול לבן". בחרנו בעמדה שהחיילים בה כנראה עשו הפסקה והתור לא התקדם. עברנו לעמדה אחרת ותוך כ-10 דקות היינו בחוץ.