קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
גילי קוגלר ויערה רפיח אורחת: שני, דוקטורנטית בפסיכולוגיה
30/04/2015
|
בוקר

חג הפועלים ברשות הפלסטינית. ביזיון לפועלים במחסום קלנדיה.

 

משעה 4:00 עד 5:15 המחסום היה משותק. דבר לא זז. הפועלים לא קיבלו על כך הסבר. המונים חיכו שעות. רבים נכלאו בתוך "גוש" ההתגודדות במכלאות. רבים חזרו לביתם אחרי 3 שעות ציפייה.

 

5:00 מגיעות לקלנדיה. עוד לפני המעבר לרחבה, בצד ה"ישראלי" – המתפללים מספרים לנו שהמחסום סגור לגמרי. אין יוצא, ועד לפני כמה דקות – אין בא. המעברים לא זזים.

מסתבר שמשעה 4:00 הכול היה סגור.

 

5:05 אנו עוברות לרחבה – כאוס מוחלט. אין תור, גוש אנשים נערם על פתח המכלאות, דוחפים ועולים אחד על השני, בלי לדעת שבעצם דבר לא נפתח. אבסורד שכזה – באים עוד ועוד אנשים, תולים את שקיות הלחם ב"קיר השקיות", ומשנסים מרפקים למאבק – אינם יודעים שהדחיפות חסרות טעם. כלום לא זז.

 

עשרות אנשים אחרים מסתובבים ברחבה מיואשים, מעשנים.

עשרות אחרים מתפללים.

וגוש האנשים... ממשיך לנוע ולהתפתל, חלק מהאנשים כלוא שם דקות ארוכות ארוכות.

 

כאמור, זה היה המצב משעה 4:00, כך סיפרו לנו פועלים שהגיעו בשעה הזו – כאלה שלא ראינו בעבר– ושנותרו ברחבה עד שעות הבוקר המאוחרת.

ההשערה היא שלא היה חשמל במסלולים. אך אין לדעת --- לאורך השעה הזו לא היתה שום כריזה, לא נשמע שום הסבר או אפילו צעקה... איש לא דיבר עם הפלסטינים והסביר מה קורה ומתי זה ישתנה. איש לא נתן דעתו, או לא התעניין, בגוש האנושי המתקוטט בכניסה למכלאות – שאינו יודע שאין לו לאן להתקדם. סיפור קפקאי.

 

5:15 משהו מתחיל לזוז. אין הסבר או התנצלות, אבל פתאם המכלאות נפתחות.

התזוזה, כצפוי מאד איטית וקשה. גוש האנשים לא נרגע הרבה מאד זמן, כמעט עד 6:30. הפועלים משכימי הקום שלא רוצים או לא יכולים לדחוף נותרים ברחבה ומעשנים עוד ועוד.

רבים חוזרים הביתה. הלך יום עבודה. גם למי שקם ב 3:00 לפנות בוקר.  

 

אנו פוגשות אישה צעירה עם ילד בן שנתיים עמוסי תיקים וצידניות. הם מחכים משעה 5:15 בתוך הבלגן. האישה מתרגשת – הם נוסעים לבניאס, בפעם ראשונה (יעברו רק כעבור שעה דרך ההומניטרי).

ואכן מסתבר... נוסף על כל העניינים.... שהיום חגיגות ה- 1 במאי – אבו מאזן הקדים את החג ביום. חג לפועלים.

 

6:10 מגיע קצין המת"ק פ. הוא הראשון שמתייחס לפנייתנו. מוכן לשמוע מה היה בבוקר. מופתע (!) מהתיאור, אומר, בדרכו הנעימה, שזה לא בסדר וש"חייבים לדווח על זה". וזהו. מסתבר שאף אחד מחבריו באקווריום – בשעה זו כבר יש שם חייל, שלושה שוטרים, שני מאבטחים, פ ושתי מתלמדות – לא מוטרדים מהביזיון שהיה בבוקר

 

בינתיים מצטברים המונים בשער ההומניטרי. חלקם חיכו מלפנות בוקר ומקווים להצליח דרך ההומניטרי. במקביל עוד נשים וילדים.

 

6:30 אדם בן 53 שעמד ליד השער ההומניטרי "נענש" על ידי השוטר הידוע לנו כי העז לעמוד ליד השער, על אף שהוא רק בן 53. תעודתו נלקחת. אחרי 20 דקות ובקשה מפ להתערב – האיש מקבל את התעודה בחזרה ונשלח לתור המבולגן.

במקביל – טענה של הפלסטינים שהחיילים לא מקיימים את החוק החדש שמאשר מעבר בלי תעודה מגיל 55. אנו פונות לפ והוא טוען שמודעים ומתייחסים לחוק.

הוא בכל אופן מעביר.

 

6:40 – 7:40 נשים, ילדים, משפחות, וכיתות של תלמידות עם מורותיהן – מתחילים להצטופף ברחבה. עמוסי תיקים וג'ריקנים נוסעים לטיול. חלקם מצליחים להיכנס דרך ההומניטרי. בשלב מסוים החיילים אומרים להם לחכות בצד, אולי כדי להעביר קודם את הפועלים.

 

יום קשה ומכעיס במחסום קלנדיה.