ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, עאנין

צופות: 
שולה בר (מצלמת) ונטע גולן (מדווחת)
09/04/2015
|
בוקר

06:05 מחסום ברטעה-ריחן (בצילום משמאל: ממתינים וממתינים)

מחסום הרכב עדיין סגור והמאבטחים מפנים אותנו לנסוע ב''אין כניסה'' אל החניון התחתון. שם, בצד הפלסטיני של המחסום, השער אל הטרמינל סגור ומסוגר ואנשים רבים מצטופפים לידו. מסתבר שדין ערב חג כדין שישי ושבת. פותחים ב 07:00 ולא ב 05:00, כבימי החול. הפלסטינים וגם אנחנו לא ידענו. המחסום נסגר כרגיל, בחצות.

לא המתנו לפתיחת המחסום כדי לא להחמיץ את פתיחת מחסום עאנין.

06:35 מחסום עאנין
המחסום נפתח בזמן ואנחנו פוגשות אנשים שכבר יצאו אל מרחב התפרinfo-icon, אל כרמי הזיתים שלהם ופרנסות אחרות.
לדבריהם רק כתריסר חקלאים עברו הבוקר, והסיבה: אין אישורים.

07:00 מחסום טורה-שקד
המחסום פתוח ופועל. המכונית החבוטה של מיודענו המורה ורכב 4X4 חדיש לצידה, ממתינים למעבר לגדה.תלמידים צעירים מגיעים ועוברים מיידלטורה. המורה חוזר מבדיקת האישורים נכנס לרכבו ועובר. כעבור דקות אחדות עוברים אישה וגבר ראשונים מהגדה למרחב התפר. במחסום זה עוברים מעטים וייתכן שיש עוד בעלי אישורי מעבר שלא ניצלו אותם היום, אך אין כל ספק שרבים מאוד היו שמחים לעבור מכאן יום יום לזיתים ולשדות שלהם, הכלואים במרחב התפר, אך רובם המכריע מחויבים לעבור רק במחסומים החקלאיים המוקצים להם ורק פעמיים בשבוע. אנחנו מכירות חקלאי מצטיין מעאנין שנואש מלקבל אישור יומיומי במחסום זה לשטחי החקלאות שלו, זנח את הזיתים ועתה מתפרנס כנהג מונית.

 

07:40  בדרך למחסום טייבה רומנה עצרנו לשתות קפה ולהעביר רבע שעה בבית קפה באום אל פחם. ארבעה גברים מקומיים נמצאים במקום ורק אחד יודע שיש מחסום למרגלות עירו. עד כה כל מי מתושבי העיר שפגשנו ושאלנו התעקשו שאין מחסום כזה. אום אל פחם עיר גדולה מאוד.
08:00 הגענו למחסום ו...הפתעה, שוטרי מג"ב כבר נמצאים והמעבר התחיל (אנו רגילות לאיחורים כבדים כאן, המקומיים אומרים: פעם מאחרים ופעם לא). גם רכב המת''ק הגיע. כ-10 גברים ונערים ועוד ארבע נשים ושני טרקטורים עוברים. אישה אחת וחמישה ילדים אינם מורשים לעבור, ביניהם ילד משותק בכיסא גלגלים חשמלי. האם אומרת לנו שכדי לעבור עם הילדים צריך לסדר אישור מיוחד במת"ק סאלם לביקור משפחתי באום אל פחם. מסתבר שבמקרה הזה אין די באישור החקלאי של האם ובעובדה שהילדים רשומים בתעודת הזהות שלה. זה "החוק" ולשוטרים אין מקום לשיקול דעת. האם עצמה ממשיכה לעיר ונפרדת בנפנוף ידיים מילדיה, שחוזרים הביתה עם הדוד, שהמתין מחוץ למחסום.

 

בצילומים: למעלה משמאל - הילד בכיסא החשמלי מגיע למחסום טייבה רומנה וכעבור 10 דקות משולח בחזרה לביתו עם אחיו.