ברטעה-ריחן, עאנין

צופות: 
לאה רייכמן
09/02/2015
|
אחה"צ

אספתי את עלי ואמו סאמר בבית החולים רמב''ם בחיפה, להביאם למחסום ברטעה. עלי מטופל כבר מספר שנים בבית החולים ועבר מספר ניתוחים קשים. הנער נראה לשמחתי יותר טוב, לא מתפתל מכאבים כמו פעם. הוא גבה מאוד, שחוח קצת, ילד מקסים וחכם. מבקש לקנות לו פליי סטיישן.

 

אנחנו עוצרים במחסום עאנין, השעה 15.00. המחסום סגור, מחכים 4 טרקטורים ו-7 פועלים. החיילים מגיעים באיחור קטן ואנחנו ממשיכים.

 

15.30 מחסום ברטעה-ריחן בבת אחת באים הרבה פועלי קטיף עם שקים מלאים בתפוזים וגם פועלי בניין. שמחים לחזור כבר הביתה, אבל המכשור לזיהוי ביומטרי של הנכנסים לא עובד! כעס ואכזבה, אנשים מתפרצים בצעקות רמות. אני נכנסת עם הפועלים, הגעתי עד הכניסה לטרמינל ובחזרה, כולל בדיקת תיק ושיקוף עם ידיים מורמות , את הבדיקה עברתי בהצלחה, אבל לא הבנתי למה לא מצליחים לתקן את המכשור שכל כך מקל על חיי פועלים.

בינתיים המאבטחים מעבירים את החוזרים דרך מעבר המכוניות, ואחר כך שוב מחזירים אותם דרך טרמינל. שואלים אותי האם יש לחץ, כן יש לחץ, אז מה את עושה פה?

16.45 אני עוזבת.