קלנדיה

צופות: 
יערה רפיח גילי קוגלר (מדווחת)
05/02/2015
|
בוקר

בוקר קשה

5:05 תורים עד מגרש החנייה.

רק 4 עמדות פועלות ושניים מתוך שלושת המסלולים של המכלאות.

5:30 כל העמדות נפתחו, אך התורים נשארו ארוכים. בשתי מכלאות בלבד.

חיילת באקווריום פותחת את המסלולים בתדירות נמוכה, ויש התחלה של לחץ באוויר.

אנשים אומרים שגם אתמול וגם שלשום היה כך. שהיו גם מריבות. משערים שעושים את זה בכוונה. אנחנו מעלות את ההשערה שהחיילים חדשים.

5:50 הגיע שוטר לאקווריום.

6:00 אנשים מהצדדים מתחילים להידחק מהצדדים. העומדים בתור דוחפים בחזרה.

חמש נשים מבקשות להיכנס מהצד. בדרך כלל נותנים לנשים לתחילת התור, הפעם זוהי קבוצה גדולה מדי והן מנסות להיכנס מעט בבוטות. אנשים מתרגזים ומצמצמים רווחים, מתחילה ערימת אנשים, מכות, דחיפות וצעקות.

6:10 קצין המת"ק פותח את השער ההומניטרי.

בינתיים ממשיכה התנפלות על המכלאות. דחיפות קשות משני הצדדים. צעקות. אנו משוחחות עם אחדים שהלכו הצידה.הם מיואשים וכועסים על המצב: "עדר חמורים הפכו אותנו"; "אנשים מפחדים על פרנסה שלהם". מספרים שאתמול הגיעו לעבודה (בבניין למשל) ב 9:00 בבוקר. אחרים חזרו הביתה.

בהומניטרי מנסים את מזלם כמה אנשים בלי תעודה כי אין אפשרות להיכנס למכלאות. ללא הצלחה.

6:50 באופן פלא– שני אנשים מתנדבים לעמוד בראש שני המסלולים ומתחילים לעשות סדר. הם מעבירים אחד אחד לפי תור ולא נותנים להידחף. נגמרות הדחיפות. אחרית הימים.

7:05 עברנו במעבר ההומניטרי והגענו למסלול 5. חיכינו שם 40 דקות בתור קצר, שלא התקדם. איטיות וחוסר יעילות שמסבירים את התורים הגדולים מהבוקר.

7:45 זהו, יצאנו.