קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת)
07/01/2015
|
בוקר

קר וריק בקלנדיה

רגע לפני הסערה והשלג הצפוי יצאנו כרגיל לקלנדיה. חנינו לפני המחסום. קר מאוד ורוח נושבת בחוץ בשעת בוקר מוקדמת זו, אך עדיין לא קור של שלג וגם אין עדיין משקעים. כצפוי יש הרבה פחות אנשים, כי לא יעבדו היום באתרי הבניה. מרגישים בזה כבר ברחוב בצד הישראלי של המחסום, כמעט ריק מאדם ומעט מאוד מכוניות.

בפנים שממה, אין אנשים ובכל זאת בשעה 5:15 לערך כבר כל 5 העמדות היו פתוחות, והשלטים מעליהן זורחים באור ירוק. מוכר הבייגלה לא הגיע הבוקר, רק מוכר העוגות נמצא במקום. גם דוכן הקפה לא נפתח עד שעזבנו, וספק אם ייפתח היום. מגיעים אנשים לא רבים, בטפטוף. הקרוסלות בקצה המכלאות פתוחות כל הזמן, וכל מי שמגיע עובר מיד וניגש לעמדות הבידוק. גם שם אין עפ"ר תורים.

בד"כ הפלסטינים לובשים רובם קפוצ'ונים ומסתפקים בכך, כשקר – הכובע על הראש. וכולם מעשנים ללא הפסקה (למעט ברמדאן). היום כמעט כולם לבושים במעילים, לרבים כובעים וצעיפים, חלקם אפילו לובשים חרמוניות. בשל הקור, והעובדה שאין המתנה בתור, הידיים בכיסים וכמעט אף אחד לא מעשן היום. באין תורים, האנשים שמגיעים לא ממהרים ולא לחוצים ורבים מברכים אותנו לשלום. גם ח' שהגיע אומר "אחלה בוקר" וממשיך בדרכו.

בסביבות 6:00 הגיעו רב סרן, שוטר והשוטרת הבלונדינית. החתול השחור ממהר לקראתם, בתקוה לזכות בתשומת לב. בשעה זו הגיעו גם הרבה אנשים, וכעת נוצרו תורים קצרים לפני עמדות הבידוק, אך הקרוסלות נותרו פתוחות והמכלאות ריקות.

עזבנו קצת אחרי 6:00, עברנו תוך דקות ספורות והגענו חזרה למרכז העיר עוד בטרם האיר השחר, ממהרות הביתה להמתין לשלג.