קלנדיה

בוקר די סטנדרטי

כשהגענו בשעה 5:00, שלוש תחנות בידוק היו פתוחות והתורים עוד היו קצרים ועברו במהירות סבירה. אבל, עד לשעה 5:15 התורים התארכו מעבר לסככה. בשעה 5:30, כששתי התחנות הנוספות טרם נפתחו, צלצלנו לחמל להמליץ על פתיחתן והן התחילו לעבוד כעבור חמש דקות. אולם, עד אז, כרגיל, הנזק מבחינת אורך התורים, כבר נגרם. אין חדש תחת השמש (או במקרה הזה הירח) בקלנדיה.

בשעה 6:00 התחלנו לעקוב אחרי איש מסוף התור עד השרוול. לקח לו 35 דקות להגיע לקרוסלה השניה בפתח אזור הבידוק. ראינו יותר גרוע בקלנדיה, אבל לא בהרבה.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:05, ושוב כל פעם שקומץ אנשים התגודד לידו, התור השתחרר ע"י חייל שתמיד עושה את עבודתו בשלווה וביעילות.

עזבנו בשעה 7:00 כאשר התורים כבר לא השתרעו מעבר למכלאות. בשעה זו הפקק האגדי של קלנדיה דווקא הועתק לכביש חיזמה (אם זה מקרה חד פעמי או קבוע, לא ברור).