קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
חנה ש., רונית ד. (מדווחת)
13/08/2014
|
בוקר

בוקר רגיל בקלנדיה

הגענו ב-5:15 לערך. אין עדיין לחץ במחסום הרכבים. למרות שהרמדאן חלף עבר זה מכבר, גם השבוע החניה עדיין חסומה, לא ברור למה. זה גורם לכך שחלק מהאנשים יורדים בצד השני של הכיכר, חוצים אותה בריצה ומסתכנים בכביש. חלק אחר יורדים ממיניבוסים שעוצרים בפתח החניה החסום וחוסמים את התנועה בכביש.  לאורך הכביש חונים חצי על המדרכה ומפריעים לתנועה. אנחנו המשכנו הלאה מעט, וחנינו בחניה בתשלום שיש מאחורי דוכן הפירות והירקות. אחד המפעילים מנסה לומר שהם מעלים את המחיר כי הם רוצים לסלול את השטח. חברו אומר שמספיק 15 ₪ כרגיל. הוא יודע שאנחנו עוזבות אחרי זמן קצר. נגשנו אל המחסום ברגל מהצד.

כשהתקרבנו אל המחסום התורים עדיין לא גלשו אל מגרש החניה, אך כבר מילאו את כל הסככה והיציאה. 3 תורים ארוכים ומסודרים של ממתינים. רק 3 עמדות היו פתוחות כשהגענו. על השער ההומניטרי נתלה שלט חדש – בעברית, ערביתinfo-icon ואנגלית - שמודיע שהשער פתוח מ-6:00 עד 9:00, ומורשים לעבור בו נשים, ילדים וטף, מבוגרים, מקרים רפואיים, מורים ותלמידים. מנסיוננו אנו יודעות שלא פעם פותחים קצת אחרי 6, וכאשר התורים הרגילים מצטמצמים שולחים את האנשים לעבור בתור הרגיל.

אנשים מתפללים את תפילת הבוקר ליד עמדות הבידוק הסגורות וגם בסככה, ליד הספסלים. על אחד הספסלים מונחים קרטונים. מי שרוצה להתפלל פורש קרטון על הרצפה ומחזיר אותו בגמר התפילה. בינתיים התורים כבר גולשים אל מגרש החניה הריק. ב-5:25 הגיעו שתי שוטרות, סימן שבקרוב יפתחו עוד עמדות. ואכן לאחר כמה דקות נפתחו כל העמדות (5 במספר) והעבירו יותר אנשים.

קצת לפני 6 מגיע זוג עם תאומים פעוטים וחמודים. האשה והבנים לבושים במחלצות, כנראה הולכים לשמחה. הסברנו שהמעבר ההומניטרי ייפתח ב-6 או קצת אח"כ. הם מחכים ובינתיים מצטרפים אליהם עוד אנשים. ב-6 מגיע מאבטח, אך החייל מהמת"ק טרם הגיע. הדקות חולפות והילדים חסרי סבלנות. לשאלתנו עונה המאבטח שהחייל בדרך. בסופו של דבר השער נפתח והם עברו. בינתיים גם התורים הרגילים הצטמצמו.

ב-6:20 כבר השאירו את הקרוסלות פתוחות, וגם כאשר סגרו לא היו הרבה ממתינים במכלאות. עזבנו. ביציאה מספר לנו איימן מדוכן הקפה שמצא עבודה באולם שמחות ברעננה. את הדוכן ישאיר לעובד שיפעיל אותו עבורו.

גם הפעם נסענו דרך א-רם וחיזמה, ונכנסנו לירושלים דרך פסגת זאב. היה פקק קצר, אך המעבר עצמו חלק ולאחר המחסום התנועה היתה דלילה והגענו תוך זמן קצר חזרה למרכז העיר.