אל ג'יב (גבעת זאב), קלנדיה
05:15 -הגענו ומיד ראינו שהתורים התארכו עד החניון ואפילו השטח בפנים היה צפוף. בשעה 05:30 כל חמשת האשנבים נפתחו וזרם העובדים נמשך. בשעה 05:35 שמענו דרך הרמקולים שאסור לעובדים שהגיעו מאזור חברון, לעבור את המחסום ביום הזה. כמובן, בגלל חטיפתם של שלושת הנערים מן הטרמפיאדה בחברון, החליטו המנהל האזרחי והצבא לבצע תכנית "עונש קולקטיבי" על הפלסטינים מחברון. העובדים שכבר הגיעו נאלצו לחזור הביתה וכתוצאה מכך, אבדו יום עבודה ויום משכורת.
כשוידאנו שהתורים המשיכו לזוז, עזבנו את קלנדיה ונסענו למחסום ג'יב בשתי מכוניות. יערה וגילי הגיעו לפנינו (רוני ומרשה) והשוטר אמר שאסור להן לעבור לג'יב. כאשר רוני הגיעה, היא הסבירה לשוטר (שוטר צבאי) שמותר לנשים ממחסוםווטש לעבור את המחסומים וכך אנחנו עושות זה 13 שנים. המפקד לא התווכח ונתנו לנו להיכנס לכפר ג'יב. השרוול במחסום המוביל את העובדים מן הכפר לגבעת זאב היה ארוך אבל העובדים, שכבר התרגלו למצב, עמדו בתור בסבלנות, אפילו כאשר התור זז באיטיות רבה. למרות שאחד העובדים עבד בתחנת הדלת שמיקומה הייתה מיד אחרי היציאה מן המחסום, הוא נאלץ לעמוד בתור הרבה זמן. גם ארבעתנו עמדנו בתור כחצי שעה, עד שעברנו. ביציאתנו, המפקד של המחסום התלונן שאנחנו מפריעות לעבודתה של המשטרה. עזבנו את ג'יב ב-7:40 בערך.