קלנדיה

היה עצוב בקלנדיה. בעיקר עצוב.

"אפילו לפני עשר שנים לא היה ככה רע,"  אמר שאדי וסיפר על השכן שלו מוחמד תרפי שנרצח בלילה הקודם ברמאללה, שהלך לאחר חצות לצפות במשחקי המונדיאל והצבא שפלש לעיר לשם מעצרים וחיפושים וכדי לאתר "כל דבר שהוא ירוק שיש לעקרו מהשורש" כדברי אחד מבכירי צהל -  פתח באש חיה.

שאדי הראה תמונות של חברו מוחמד שהוא עצמו צילם בטלפון שעה לפני הרצח כשהיו יחד בחפלה בביתוניה, ועוד תמונה אחת של מוחמד תרפי כשהוא מתבוסס בדמו.

מאוחר יותר, בשעות של לפנות ערב, במהלך מסע ההלוויה של מוחמד תרפי, פתחו מתנחלי פסגות (הממוקמת על הגבעות הצופות על בית הקברות) בירי בחסות הצבא על אלו שליוו את הנרצח בדרכו האחרונה, כאן

"זה הכל קומבינה בין הצבא למשטרה הפלסטינית ואבו-מאזן המזויין הזה"– אמר אדם שהסביר  את תאוריית הקונספירציה הנפוצה כל כך בפלסטין שעל פיה כלל לא התרחשה חטיפת הנערים.

להזהיר חבר שבבעלותו חנות ברחוב הראשי לגבי העלול לקרות למצלמות האבטחה ולספר לו שבחברון חיילים ירו וריסקו מצלמות של בתי עסק - היה מאוחר מדי. 

כבר בבוקר יום שישי, לפני הפשיטה הגדולה על מחנה הפליטים הגיעו למקום חיילים ולקחו/החרימו/בזזו ממנו את שלו, את המצלמות שהקנו לו ביטחון או לפחות מעט מאשליית הביטחון.

שרידי רימונים ותרמילים זנוחים על האדמה ומשוריינים שפניהם לעבר פלסטין העידו על מה שקרה  ואולי על מה שעוד עתיד לקרות במקום העצוב הזה.