קלנדיה

צופות: 
נתניה ג. ומרשה ל. (מדווחת)
16/02/2014
|
בוקר

5:10  - שוב השבוע, התור השתרע מן הקרוסלות עד אמצע החניון.  שוב השבוע, למרות התור הארוך שלא זז,  לא היו שריקות או צעקות.  השקט בשטח היה מוזר.  ראינו שרק ארבעה מתוך חמישה שערי בידוק נפתחו.  כשהחיילת בתוך האקווריום יצאה לעשן, סיפרנו לה שהתור בחוץ היה בלתי נסבל, ושהיא צריכה לבקש עזרה מה-DCO כדי לפתוח את השער החמישי.  היא אמרה שאין להם כוח אדם לאייש את כל חמישת השערים.

 אנחנו אז התקשרנו למשרד ה- DCO לדווח על המצב והחייל שענה לטלפון שאל, "כרגע?"

ענינו "כרגע.  עכשיו!"  הוא אמר שהוא יתקשר למישהו ושהוא יטפל בעניין.  אחרי 15 דקות התקשרנו לשני המספרים של משרד ה-DCO של קלנדיה.  עאנן אמר שהוא לא בתפקיד והיינו צריכות להתקשר למת"ק. עאלה לא ענה לטלפון.  שתינו ניסינו להתקשר למת"ק, אך אף אחד לא ענה.

בשעה 5:30 הגיעה השוטרת האחראית.  כשראינו אותה, שוב ביקשנו לפתוח את השער החמישי כדי להקל על העומס בחוץ.  היא חזרה על התשובה של החיילת באקווריום:  אין כוח אדם לאייש את כל חמשת השערים.  רק בשעה 5:50 נפתח השער החמישי.  בשעה זו, התור בחוץ התפצל לשתי שורות כך שהעובדים לא יעמדו באמצע התנועה בחניון.  למרות המצב, השוטרת הייתה יעילה וניסתה לקדם את התורים כמה שאפשר.  לא דיברנו איתה שוב מכוון שלא רצינו להשניא את עצמנו עליה.  היא עשתה את עבודתה.

בשעה 6:00 חייל יחיד, בלי תמיכה מעוד חייל או מאיש בטחון, פתח את השער ההומניטרי והמשיך לפתוח אותו לעיתים קרובות על מנת שלא יתאספו הרבה אנשים. הופתענו שהחייל היה לבד כל הבוקר.  השעה 6:00 הייתה השעה המוקדמת ביותר שהשער ההומניטרי נפתח זה חודשים רבים.

בגלל היעילות של השוטרת האחראית ושל החייל בשער ההומניטרי, לא היה תור ארוך כבר בשעה 6:30. 

אפשר לפתור את הבעיה של עומס האנשים בבוקר ואפשר להקל על חייהם של העובדים החייבים לעבור בקלנדיה.  נחוץ רק הרצון הטוב של המינהל האזרחי לאייש את קלנדיה כמו שצריך.