ברטעה-ריחן

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
לאה ר. אנה נ.ש.
21/01/2014
|
בוקר

06.10 מחסום ברטעה החדש

בדרך לשרוול  אנו מבחינות במספר משאיות היוצאות את שערי עמדת בידוק לדרכן. בשרוול עצמו  אנשים רבים יוצאים לעבודתם, איש איש וחגורתו בידו משחילים בלולאות ו/או מסדרים ענינים בפלפון עם סיגריה שמוטה בזוית הפה.

"מה קורה בפנים?"  הבידוק אמנם מהיר אבל בגלל הדוחק ומספר האנשים העוברים בו זמנית ההמתנה ארוכה, ואכן  עוד ועוד אנשים יוצאים  אל השרוול בדרכם לעבודה. אנשים כעוסים , לחוצים  להגיע חוששים לאחר בגלל העומס בפנים. האין דרך לקצר את משך ההמתנה בבקר ? שתי עמדות בידוק אחרונות, פועלות כעת . זוהי התחנה האחרונה לפני היציאה מהמחסום לשרוול, אך האם אי אפשר גם קודם ? במשך שעת ההמתנה עברו  כ 170 איש , רובם צעירים בשנות השלושים וקצת,  מספר תופרות מאחרות בדרכן למתפרה לברטעה. לדבריהן מספר התופרות נע בין 80-70 נשים.

פועלים  מעטים חוזרים מעבודת הלילה בשעות הללו.

עוד סיפור על ניצול פועלים פלסטינים בישראל: אחד העובדים מספר  שאביו ושני אנשים נוספים עבדו  בישראל כרצפים באישור אצל מעסיק מקציר.  בחודש הראשון המעסיק שלם את שכרם אך בחודש השני עבדו שבועיים שלאחריהם אמר כי אין לו כסף לשלם להם.

פנייה לקו לעובד אינה נענית , כבעבר. ננסה שוב בהמשך.

07.10 אנו עוזבות את השרוול בכיוון מגרש החנייה בשעה זו וזרם היוצאים קטן. אנו שוב צופות במחזור נוסף של משאיות וטנדרים היוצא את מתחם הבידוק. במגרש  מכוניות  באות פולטות וחוזרות בקצב של סרט נע. רגע ליד מחסום הברזל המסורג והם בתוך לבירנת הטרמינל . 

תלמידי בתי הספר היסודי העוברים בשקד נמצאים בחופשת סימסטר עד ראשית פברואר- לא נסענו. 

 

07.30 אנו אוספות את עלי ואמו לבית החולים בחיפה לבדיקה דחופה. בד"כ אנו נמנעות מלדווח על כך, אך מצבו הקשה של עלי הזכור לנו מימים יותר טובים, אינו נותן מנוח והצורך להתחלק בצער  - מעיק ומציק.