קלנדיה

הגענו למחסום קצת לפני השעה 16:00 ומצאנו 3 מעברים פעילים.  היום היו שם יותר אנשים מרגיל - בכל אחד משלושת התורים עמדו והמתינו כ-10 אנשים.  גם במעבר נוסעי האוטובוסים היה תור ארוך של כ-30 איש.  אף אחד לא המתין למת"ק.

כדי לצפות במעבר נוסעי האוטובוסים, נעמדנו ליד הגדר של מגרש החנייה.  נוכחותנו הפריעה לאיש הביטחון האזרחי והוא התחיל לצעוק עלינו להתרחק מהגדר.  כאשר שאלנו אותו למה, הוא ענה "ככה".  בינתיים ראינו די הרבה אנשים מסתובבים ממש בין הרכבים מבלי שהתבקשו להתרחק.  למה בחר דווקא בנו כמסכנות את הביטחון?

בתוך המחסום בינתיים נסגר מעבר 2 ונשארו רק שני מעברים פתוחים.  ואז דווקא נכנסה אשה זקנה, קבצנית תמהונית, למעבר מס' 1 ונעמדה בוכייה מול החיילים וסרבה לעזוב.  בכך היא שתקה את המעבר כי החיילים היו אובדי עצות.  ניסינו להקל על האנשים שהמתינו בתור בכך שטלפנו לחמ"ל ותיארנו את המצב.  אבל אז הופיע נאצר (שמיהר למשמרת עבודתו במפעל בעטרות).  הוא ראה מה קורה וקרא לזקנה בשמה (מרים) והיא יצאה מהמעבר שחזר לתפקד.

עזבנו את קלנדיה בסביבות השעה 17:00.