קלנדיה, יום ג' 5.11.13, בוקר

התורים היו קצרים יותר מן הרגיל כשהגענו בשעה 5:40 והמעבר היה הרבה יותר מהיר מאשר בימים האחרונים בשעה זו, על אף ששרוול ארבע היה פנוי רק לאנשים בלי שקיות או חבילות ביד (דבר שתוקן אחר-כך). המצב הזה השתנה לרעה בערך בשעה 6:30, אחרי החלפת משמרת, כשהקצב הואט על ידי הצוות החדש (חיילת המשטרה הצבאית ושוטר). קצת אחר-כך, גם הייתה בעיה במכשור בשרוול חמש, והוא נסגר לרבע שעה. השילוב של שני הדברים האלה גרם לבוקר קשה במיוחד במחסום. במקום שה"פיק" ייגמר בשעה 7:00 לערך, כמו בשבועות האחרונות, הבוקר הזה נמשך עד השעה 7:45, ופועלים שהיו צריכים להגיע לעבודה ב-7:00 איחרו בהרבה.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:15  כל פעם שקהל הצטבר לידו. שוטר המשמרת גם ליווה אישה בכיסא גלגלים דרך שרוול חמש.

בזמן הצילומים והשיחות עם הממתינים בתור, עלתה שוב ושוב, בצורה עקבית (ולא בפעם הראשונה, צריך לומר) התלונה שמקור הקצב האיטי הוא בשלב הבדיקה בשרוולים כי החיילים משחקים בטלפונים הניידים שלהם בזמן שהם צריכים להתמקד בבדיקת מסמכים. איש אחד הציע שאם ייקחו את הניידים מן החיילים בזמן המשמרת, הקצב יעלה במידה משמעותית. כאשר העלינו את הנושא וההצעה הזו בפני חלק מצוות התורן של הבוקר, הוצע לנו לפנות לקמצ"ר (קצין המשטרה הצבאית הראשי), שחייליו/שוטריו מאיישים את תחנות הבדיקה. אמצנו את הרעיון, והיינו רוצות לחלוק את ההצעה גם עם קצין המשטרה הכחולה שהוא מפקד המחסום. ניסינו לחלץ את שם מפקד המחסום מן השוטר התורן, אך ללא הצלחה.