קלנדיה, יום ו' 30.8.13, בוקר

צופות: 
עפרה טנא, שלי, נילי פישר (רושמת)
30/08/2013
|
בוקר
09:00 מעט אנשים עוברים במחסום. בדוכן הקפה מסבירים את מיעוט העוברים באירוע במחנה הפליטים קלנדיה בו נרצחו 3 פלסטינים. על דוכן הקפה תמונותיהם של השלושה. מיידעים אותנו שהפלסטיני המבוגר ביותר היה בן 32 ויש לו ארבעה ילדים. השני בן 24 ורק לאחרונה התחתן. השלישי רק בן 17.
 
שני מסלולים פתוחים. אין מסלול הומניטרי.
צחנת שתן חריפה (השירותים כמו תמיד נעולים) ולכלוך רב מן היום או הימים הקודמים. שלי, שזה לה הביקור הראשון כאן, מזדעזעת מן השירותים הנעולים, מהברזיות המקולקלות (אחת עובדת) ומהלכלוך וטורחת לאסוף את הניתן לאיסוף לשקית אשפה.
09:10 מגיעים עוד ועוד פלסטינים.
09:15 ניגשים אלינו שני פלסטינים בחליפות. הם מציגים עצמם כאנשי הרשות מן Ministry of Information. אחד מהם מדבר ערביתinfo-icon ואילו האחר מתרגם לנו לאנגלית. הם הביעו משאלה, שניכנס פנימה לראות ולדווח איך עובדים החיילים.
עפרה מטלפנת למת"ק בבקשה שיפתח תור נוסף ותור הומניטרי. תשובת המת"ק שהם דיברו עם המפקדים במחסום ולדבריהם אין לחץ. חבל שצריך לחץ נוראי כדי לפתוח מסלול נוסף, שיכול להקל ולאפשר מעבר מהיר יותר -  גם כשרק שני שרוולים מלאים.
ניגשת אלינו צעירה שאיננה מבינה מדוע לא נפתח תור הומניטרי. כנראה שאין מספיק בעיות המחייבות פתיחה.
 
09:20 ניגש לגדר פלסטיני מצויד באישור רפואי למעבר לבי"ח, ומנסה לתפוס את מבטו של  חייל הנשען בנינוחות על המבנה הפנימי. החייל קולט אותו ומסמן לו באצבעו, בלי לשנות מאומה מתנוחתו האגבית שיחזור לתור ולא יטריד אותו.
למזלו של הפלסטיני ניגשת אליו קצינת מת"קinfo-icon, מסתכלת באישור ומדברת אליו בעדינות וסבלנות (לא ראינו כאלה מזמן, כנראה חדשה). לנו היא אומרת שהתור ההומניטרי בימי שישי נפתח רק לעוברים לתפילות וכשיש לחץ, ולכן הפנתה את הפלסטיני עם אישורו למסלולים הרגילים. לנו הוסיפה ואמרה כי "לפי האישור יש לו זמן עד הערב להגיע לבית החולים".  (נכון, החיפזון מן השטן).
 
לא יודעות מה עזר אבל נפתח מסלול שלישי. התורים הולכים ומתקצרים.
 
אזרחים זרים מגרמניה מלווים בפלסטיני מנסים להימנע מלעמוד בתורים. קצינת המת"ק לוקחת את דרכוניהם ולאחר בירור חוזרת ואומרת שעליהם לעמוד כמו כולם בתור.
 
09:40 המחסום מתרוקן.
מסימני "ההסתגלות" - זוג קשישים מגיע למחסום. לכל אחד מהם כיסא מתקפל קטן בידו (כמו במוזיאון). ביד אחת נעזרים במקל הליכה ובשנייה אוחזים בכיסא.
09:45 מגיעה למחסום קבוצה של נשים וילדים. כל הבנות לבושות בגדי חג זהים וכל הבנים לבושים בגדי חג זהים. ניכרת בילדים התרגשות לקראת הביקור במסגד. אחת הנשים עם עגלה ותינוק. העגלה כמובן אינה עוברת בשרוול הצר. שלי פונה לקצינת המת"ק וזו נעתרת ופותחת את השער ההומניטרי, דרכו עוברים האם, העגלה והתינוק.
כל הקבוצה חוזרת כלעומת שבאה - אין תסריחinfo-icon (אישור מעבר). אחת הילדות ממררת בבכי מאכזבה.
 
10:00 קשישה פלסטינית חיגרת המלווה בנכדה, שכחה בבית את התסריח שלה. קצינת המת"ק הנכונה, בודקת את הדבר לפי תעודת הזהות ואכן מאשרת שקיבלה אישור מעבר והיא יכולה לעבור, אבל הנכד בן ה-10 המלווה אותה - לא יוכל לעבור. הזקנה שבה ומפילה תחנוניה בפני הקצינה אך ללא הצלחה. הקצינה מוכנה להסביר לה חזור והסבר בסבלנות אך אינה מאפשרת את מעבר הנכד. שניהם חוזרים כלעומת שבאו.
 
10:15 המחסום ריק, ואנו עוזבות.