קלנדיה, יום ג' 13.8.13, בוקר

בוקר איטי במיוחד

כמו בימי שלישי בשבועות האחרונים, התורים הגיעו עמוק לתוך מגרש החניה כשהגענו בשעה 05:45. קצב ההתקדמות היה במיוחד איטי. עקבנו אחרי אדם בחולצה בצבע חזק ממקומות בסוף אחד התורים עד שעבר את הקרוסלה הראשונה (בקצה אחת המכלאות) ,וההמתנה בחלק הזה של המשא בלבד היה 30 דקות (עוד חיכה לעבור את הקרוסלה השניה לתוך שרוול הבדוק). גם אחר-כך, הקצב נשאר איטי. בגלל ההמתנה הארוכה, היה מטח באוויר ולא מעט דחיפות בכניסה למכלאה השמאלית (המועד לפורענות) וכן אנשים שנמעכו במקום הזה כל פעם שהקרוסלה נפתחה והתור התחיל לזוז.  

שוטר אחראי ישב בתוך האקווריום כשהגענו אבל לא יצא או עשה כל מאמץ להתמודד עם הקצב עד שהגיע חייל המת"ק בשעה 06:10 כדי לפתוח את השער ההומניטרי. מספר האנשים שהצטברו ליד השער במשך השעתיים שהיינו במקום היה גדול יותר מאשר בימי הרמדאן, והשער גם נפתח רק כאשר חיכתה כמות ניכרת של  אנשים לידו. כרגיל כאשר יש תורים ארוכים וקצב איטי, גברים שאינם רשאים לעבור בהומניטרי ניסו את מזלם ונדחו, אבל הסדר ליד השער היה מוחלט.

בימי הרמדאן שעות הלחץ של הבוקר הסתיימו בסביבות 7:00. היום ה"פיק", בפי חיילי המת"ק, לא עבר עד השעה 7:45, כאשר התורים נכללו בתוך המכלאות ולא היה איש ליד ההומניטרי.

השבוע לא ראינו חולדות רצות על הקורה הישרה האדומה מעל לשרותים הנעולים לא רחוק מן השער ההומניטרי. אם היעדרותן היא תוצאה מעבודת הדברה שנעשתה במשך השבוע, אנו מברכות על כך. אם לא נעשתה עבודה כזו, ואי-הופעת החולדות הייתה רק מקרית, כדאי שמנהלי המחסום ידעו שחולדות נמצאות בשטחו.