קלנדיה, יום ב' 12.8.13, אחה"צ

צופות: 
חנה ב., מיה ב-ה., דניאלה ג., (מדווחת), גייל (אורחת)
12/08/2013
|
אחה"צ
במשך כשעה וחצי מאות אנשים עוברים לתוך ישראל בשל שפע ההיתרים שניתנו לכבוד החג.

15:15 – מגרש החניה מפוצץ ורק בעזרת פלסטיני אדיב שהציע להעלות את המכונית שלנו על המדרכה הצלחנו להחנות אותה. התור לכלובים מסרב להתקצר, בין עשרים לארבעים איש מחכים בכל פעם עד שהקרוסלה שוב נפתחת. וזה קורה כל כמה דקות. ארבע שעריםinfo-icon פתוחים, רק ההומניטרי לא. אבל למרות שיש נשים רבות (הרבה פחות ילדים דרך אגב), אנשים אינם לחוצים כי פניהם לבילויים. מוכרי הקפה, המשקאות הקלים והתופינים עושים עסקים לא רעים יחסית לאחר צהרים של ימים רגילים. כמותם גם נהגי מוניות שמציעים לאנשים לוותר על ההמתנה בתור ולהגיע לישראל בדרכים אחרות, כגון דרך מעבר הזיתים שם אין לחץ לדבריהם. ואמנם, למרות שהקרוסלות נפתחות בקצב מאוד סביר וארבעה שערים פתוחים, תזמנו את ההמתנה והגענו למעל חצי שעה.

הצפיפות הרבה יחסית מקורה בהיתרים הרבים שניתנו לפלסטינים לכבוד החג. ההיתר הוא לרוב למשך חודש, ואלה בתור ששוחחנו עמם אמרו כשבכוונתם לחזור עוד היום מאוחר יותר בלילה.

כשעזבנו כעבור כשעה וחצי קצב הנהירה לא פחת. גם מחסום הרכבים עמוס מאוד, כמובן, אבל גם כאן המעבר מהיר. רק אנחנו עיכבנו את השיירה בשל חייל שלא ידע מי אנחנו ונאלץ לקבל אישור ממפקדו לפני שהחזיר לנו את התעודות.