ברטעה-ריחן, ג'למה, טורה-שקד, עאנין, יום ה' 25.4.13, בוקר

צופות: 
נטע גולן ושולה בר
25/04/2013
|
בוקר

מחסום עאנין 0610

אנשים נבדקו מול שער הכניסה למחסום, קרוב אלינו. בשער האמצעי המתינו בודדים להיקרא לבדיקות, ולפי הצעקות  נראה שיש בלגן בשער התחתון. עד מהרה הגיעו כולם, גם הטרקטורים, לשער האמצעי וכפי שסיפרו לנו היוצאים – אנשים נדחפו, לא רצו לעמוד בתור מסודר והחיילים התעצבנו. 
מספר צעירים הוחזרו לאחור ונשלחו הביתה, לאחר ויכוחים. בחור שעבר על סוס מבקש מאיתנו לעזור לחבר שלו , שהוחזר לכפר ממש לנגד עינינו. רק עם סגירת המחסום הצלחנו לברר עם חיילת משטרה צבאית, שהסבירה לנו באדיבות שהיא מחזירה אנשים (בעיקר צעירים) שנראים לה שב"חיםinfo-icon פוטנציאליםinfo-icon: מי שיש לו שקית בגדים וגם מטען לטלפון, לא מתכנן לחזור היום אחר הצהריים.

פנה אלינו חוסני הג'ינג'י – נכדו בן 8 חודשים חולה במחלת דם כלשהי. הוא צריך לעבור ביום א' הקרוב בדיקה/טיפול בבית חולים הדסה בירושלים, אך הם לא הצליחו לקבל אישור מעבר לישראל עד היום. בירור בעזרת חנה בר"ג העלה שהבדיקה הזו לא רשומה עדיין בשום בית חולים. הסברנו לחוסני מה עליו לעשות, בתקווה שיצליחו להסדיר העניינים הסבוכים עד יום ראשון.

בשיחה עם תושבים נשמעו התבטאויות של חוסר אמון במדינה פלסטינית בכלל ובהנהגה שלהם בפרט. מה יעזור אם תקום מדינה, הם אומרים, כל הכסף תמיד ייעצר למעלה ולעולם לא יהיו לנו תנאים וזכויות שמגיעים לנו, כמו שיש אצלכם.

 

מחסום טורה-שקד 0710

עד 0720 לא עבר איש במחסום, שנפתח רשמית בשבע. בשער הקרוב אלינו הצטופפו העוברים הקבועים של הבוקר – תלמידים, מורים, פקידים ועובדים אחרים. למה לא עוברים? כי החיילים שכחו להביא את המפתח למנעול הסוגר את השרוול. אפשר היה להתחשב ולהעביר אותם באמצע המחסום הקטנצ'יק הזה, אבל לא - סדר זה סדר. כשהגיע המפתח פתחו את השרוול והמעבר החל על רגל שמאל.
גם בשער המרוחק בצד של טורה גדל התור, ועד שעזבנו את המחסום לא התפוגגו התורים והבלגן.

 

0745 מחסום ריחן

חלפנו על פניו בדרכנו לגשר זבדה. החניון ליד הגשר מלא, מספר הרכבים הפלסטינים גדל מיום ליום ומייצר מצוקת חנייה. על הכביש בדרך למחסום הרכבים ולבדיקה של הסחורה עומדים 9 רכבים מסחריים עמוסים.

 

09:00 מחסום ג'למה (מעבר גלבוע) / מדווחת נטע
אב ובנו מחכים (לי) להסעה לרמב''ם. הם הספיקו לעבור לפני ההפסקה של 08:50-09:20, אבל  אנחנו לא יכולים לנסוע עדיין כי עלינו לחכות לאם ולבתה התינוקת, בת שלושה חודשים, שעוברת דיאליזה יום-יומית ברמב''ם.

אני ניגשת לפתח הטרמינל הסגור. מאבטח שניצב על מגדל שמירה ואינו מבחין בזהותי הישראלית קורא אלי ''איפתח אל באב' [ תפתחי את הדלת]'. מאבטח אחר, חמוש בנשק מאיים, אומר לי לזוז מהפתח כי זהו שטח ביטחוני. בינתיים מגיעים פלסטינים אחדים, פותחים את השער בגדר ועוברים לגדה ללא צורך להיכנס לטרמינל.

09:20  פותחים את דלתות הטרמינל. פלסטינים שמגיעים בשעה זו עוברים במהירות לגדה דרך הטרמינל. אחדים עוברים בכיוון ההפוך - לישראל.

09:35  האם והתינוקת עוברות בלווית האב, שנושא את חפציהן. האב חוזר לטרמינל ואנחנו נוסעים.

כל זמן שהותי במחסום היה ב''מחסום הרכוב'' זרם מכוניות של ערבים אזרחי ישראל, שנסעו ברכבם לגדה. בשעה זו עדיין אין חוזרים לישראל.