קלנדיה, יום ו' 7.12.12, בוקר

צופות: 
עפרה טנא, אורית דקל, מיכל וינר (מדווחת)
07/12/2012
|
בוקר
09:00  לפני המעבר הרגיל עמדו כ - 50 איש. קבוצה גדולה של אנשים עמדה גם לפני המעבר ההומניטארי. התברר לנו כי באותו היום הוחלט להעביר את כל מי שהיה לו אישור לתפילה ביום שישי דרך המעבר ההומניטארי ואת שאר האנשים דרך המעבר הרגיל.
בתוך כמה דקות התארך התור ליד המעבר הרגיל.  אב וביתו בעלי תעודת זהות כחולה נגשו אלינו. האב התלונן על כך שביתו צריכה להגיע לשיעור באוניברסיטה וכי בגלל העומס היא מאחרת.
במחסום הרגיל חיכו גם אנשים מבוגרים, בהם אישה מבוגרת שישבה על כיסא מתקפל.
ב – 09:15  הבחנו בעומס בעמדות הפנימיות והתקשרנו למת"ק בבקשה שיפתחו עמדה פנימית נוספת. במשך הזמן הצטבר תור הן במעבר הרגיל והן במעבר ההומניטרי. בשעה 09:25 נפתחה עמדה נוספת. ראינו כי במחסום ההומניטארי נעשתה הבדיקה ממש בכניסה למחסום.
שמענו חיילת מדברת ברמקול בטון אגרסיבי: "עד שתלכו אחורה אני מפסיקה לעבוד. אני רואה אתכם". ליד המחסום ההומניטארי עמדה אישה שסיפרה לנו כי היא מעוניינת לקבל אישור לקחת את בתה חולת הכליות לבית החולים ביום שלמחרת. לדבריה הקצין, שעמד בפתח המחסום ההומניטארי ובדק את התעודות, ביקש ממנה לחכות עד שיסיים את עבודתו הדחופה. היא הסבירה כי בדרך כלל היא מקבלת את האישורים בא-ראם אבל ביום שישי המשרד היה סגור. בשעה 10:00, לאחר שכל המחכים ליד השער, התפנה הקצין לדבר אתה ונתן לה לעבור. בשעה זו רוב האנשים עברו הן את המחסום הרגיל והן את המחסום ההומניטארי.