קלנדיה, יום ב' 29.10.12, בוקר

צופות: 
ג'ודי אורסתו ומיה ביילי (מדווחת)
29/10/2012
|
בוקר

5:50

 

אנחנו נכנסות לקלנדיה לתור ארוך ומפותל של אנשים המחכים זמן ממושך בשקט ובתחושת השלמה מוזרה.

 

השער ההומניטרי נעול ורק שלוש מתוך חמש עמדות הבידוק פועלות.. לשאלתנו, למה ? נאמר לנו על ידי קצין המת"ק שאלה ההוראות ועל ידי קצין המשטרה שהוא לא חייב לענות לי.  אחרי כמה דקות ארוכות בכל זאת נפתחו כל עמדות הבידוק וכל התור הסתיים הרבה יותר מהר. לפי הבנתי, האחראי על פתיחת המעבר עדין חשב שהחג "עיד אל אדחא" נמשך ולא ראה לנכון להתאים את ההוראות למצב בשטח ולהקל על הפועלים במקום לעשות את זה בלתי נסבל. אחרי כשעה שעמדנו שם החלה פתאום התפרצות נוראה של דחיפות, תסכול וכעס על ההמתנה הארוכה.

 

כמו כן היו במחסום מספר משפחות עם הרבה ילדים קטנים שקיבלו אישור לביקור משפחות בירושלים. האישורים היו לשעה שמונה אבל הם כבר הגיעו בשש בבוקר כדי להרוויח עוד קצת זמן עם קרובים שלא ראו זמן רב.

 

קצין המת"ק ניסה לבוא לקראתם אבל השוטר גרש אותם בגסות רוח מרובה לאולם ההמתנה החשוך, שאף מנורת ניאון לא פועלת בו, . גם הטיעון ששעה זו היא לפועלים בלבד לא הצדיק את היחס.

 

היה ממש מרגש לראות את הציפייה של כל הילדים הקטנים הלבושים במיטב מחלצותיהם שקמו באמצע הלילה והיו מאוד עייפים, חכים בשקט לשוטר שהסכים להעביר אותם רק בשעה שמונה.

 

הם הגיעו לקלנדיה משכם וסיפרו לנו שהמשפחה בירושלים כלל לא מכירה את הילדים.