קלנדיה, יום א' 6.5.12, אחה"צ
איש בלי יד עמד והביט דרך רשת הגדר לעבר ניידת משטרה.
"להתרחק מהגדר! – לא להתקרב לגדר.! – אתה לא מבין עברית?!..." צעק המגדל.
האיש בלי היד נשאר על יד הגדר, נתמך בעמוד התמרור המורה שהחנייה מותרת לנכים בלבד וחיכה. הוא לא נראה עצוב, גם לא אומלל. רק עמד וחיכה.
לפני יומיים, כשחזר עם בתו מתפילת יום השישי באל-אקצה, שוטר לקח את תעודת הזהות שלו. היום חזר למקום. אולי, והוא לא באמת יודע איך או מי, ישיבו לו התעודה.
"הנה הוא, שם, מאחורי הגדר, זה האיש בלי היד, שם..." הסברנו למוטי השוטר. - "שלא תהיה לו גם רגל," אמר שוטר מג"ב ששמר על מוטי השוטר שרשם דוחות תעבורה ליוצאים מפלסטין.
מוטי השוטר הקשיב, דיבר בטלפון עם נדים עאסי ששוטר לקח לו את התעודה, הסיק שלקחו לו את התעודה כי רצו להעניש אותו, כי הילדה שלו היתה בלי הקושאן (=תעודת לידה). אבל הוא, אמר מוטי, לא יכול לעזור, צריך לבדוק אולי בתחנת המשטרה שמאחורי המחסום, אולי בבסיס משמר הגבול שבעטרות, אולי בתחנת המשטרה בנוה יעקב ואולי בכלל דחפו אותה לאחת הקופסאות האלו... (התכוון לתיבות שנועדו לתלונות והמוצבות בדרכים הנפתלות של מעברי המחסום).
לעצתו הלכנו לשער הכניסה הצבאי. יצא לקראתנו אבי השוטר שרשם את כל הפרטים והלך וחזר ואמר שאצלם, בתחנת המשטרה שבבסיס התעודה איננה. אמר שכדאי שנדים יגיע למחרת למת"ק לשאול אולי בידם הפתרון.
נדים, האיש בלי היד, היה כנראה קורבן תמים לתגובת היתר של כוחות הביטחון להפגנת 
התמיכה עם שביתת הרעב של העצירים המנהליים שהתקיימה בצדו הפלסטיני של המחסום. שרידי הגז המדמיע עוד צרבו בעיניים, אדים מהבילים של סרחונות מעוררי בחילה שמקורם ברכב הבואש עלו משלוליות שנקוו במהמורות הכבישים המשובשים ועל הארץ כשריד לירי שבוצע - תרמיל ריק של: רימון נגד מפגינים שהוא הררנ"ג, המורכב על קנה הרובה ונורה באמצעות תחמיש (=כדור ללא קליע) שהודף את תכולת ה"פחית" בעוצמה קדימה. הפחית מכילה כדוריות מתכת מצופות גומי ויש הוראות מחמירות לגבי אופן השימוש בו."*
* מידע שקיבלתי באדיבות תחקירן שוברים שתיקה.