קלנדיה, יום ג' 1.5.12, בוקר

בוקר טוב וחג שמח
06:00 - שני תורים ארוכים ושקטים מקבלים את פנינו
השער ההומניטרי החל להיפתח בשש בדיוק ובינתיים כל אחד מן השערים נפתח כסדרו והתורים מתקדמים כמו ביום חג . אנשים מספרים לנו שבתי הספר בחופש והרבה פועלים לא באו לעבודה . היכולת של מחסום קלנדיה לקלוט עוברים בשעות הבוקר מתאימה כנראה לכמות האנשים העוברת ביום חג ושבתון . אך לא כך הדבר.
כי לכבוד השבתון והחג יוצאים עובדים פלסטינים לטיולים . מוקדם בבוקר מגיעות קבוצות של נשים ילדים וגברים , לבושם שונה , ספורטיבי יותר , הילדים אצים בשמחה מסביב וההבעה הבהירה של הפנים מתאימה לימי חופש  ונסיעה .  לא , זו לא הבעת פניהם של אלה  המורגלים  בקלנדיה .   
הקבוצה הראשונה , שרובה נשים וילדים , מתרכזת ליד השער ההומניטרי והמדריך פונה לרשויות המוסמכות שבתוך הגדרות בבקשה לעבור כולם יחדיו , כי זמנם מוגבל , כנראה , והאוטובוס אמור לאסוף אותם להמשך הטיול .  אנחנו מצטרפות לבקשתם , אך מתרשמות לאט שיום טיול נדיר ומשמח זה הוא גם היום בו ילמדו את משמעותו של הזמן במתקני הביטחון הישראלים . הם לא קיבלו תשובה אמיתית , לא לאוו ולא כן , נשארו קצת לטכס עיצה ולאט לאט הצטרפו כולם לתור הכללי . בהמשך , לאחר זמן לא מועט , העבירה  עינה את הנשים עם התינוקות לשער ההומניטרי .
ניהול השער ההומניטרי נתון היום רוב הזמן בידיו האמונות של סמל ראשון , הקצין הגיע יותר מאוחר . ליד אותו סמל ראשון תפקדו המאבטחים כמפקדים ונתנו למעשה את האישור לפתיחתו של השער .
וקבוצה נוספת , גדולה , מצטרפת למטיילים . הרבה נשים והרבה ילדים שמחים ועליזים . ציידניות , תיקים , מטפחות צבעוניות  , לבוש ספורט אמרקאי , תערובת עליזה של יום חג.
בין השעות 06:30 ל -07:30  בערך נמצאים כל הזמן כ-200 ממתינים , איש , אישה וילד מול הקרוסלות .
ליד השער ההומניטרי ממתינים מעטים , כי אין היום תלמידים . התלמידים והמורים והמורות הפכו למטיילים ולהלן הנוהל שגילינו הבוקר . האם חדש ומומצא הוא , החמרה בטחונית , או שמוח מסויים קדח אותו לפני כן , איננו יודעות.
ובכן – השער ההומניטרי מיועד ל- חולים , נשים , ילדים וכן הלאה , אם הם בדרכם לבתי חולים או לעבודה .
מי ששייכים לקבוצת העוברים הרגילה , אך היום הם יוצאים לטיול , דינם לעבור בתור הרגיל . גם אם זו אם ותינוק על ידיה ותיק לרגליה ואין ביכלתה להידחק בכלוב הצר שהתירו שיקולי ביטחון האיזור לפועלים הפלסטינים בקלנדיה .
ועוד לכבוד החג – אם ושלושה ילדים קטנטנים לרגליה ממתינים דקות ארוכות ליד השער ההומניטרי . עינה מבקשת מו החיילים / מאבטחים לפתוח את השער . התשובה – שתחכה , עד שיגיעו עוד אנשים .
08:00 – כשעזבנו פחתו התורים מאד . לפי חשבוננו המתינו המטיילים לפחות שעה עד שעלו לאוטובוס מעברו השני של המחסום .
חג שמח.
ובמחסום הרכבים של קלנדיה הגו המוחות הבטחוניים רעיון חדש –
רק בעל הרכב וקרובי משפחתו מדרגה ראשונה יכולים לעבור במכונית. השאר צריכים לעבור רגלי במחסום . כן , גם אזרחים ישראלים . כי הרי הם באים מן השטחים ........החיילים לא שמעו כנראה על  ישראלים שהתנחלו בשטחים ...
שתדע כל אם עבריה שאם היא או ילדיה ונכדיה עוברים במחסום הנמצא בתוך גבולות העיר ירושלים , עליה ועל ילדיה ונכדיה להיבדק בדקדקנות מרובה במחסום הרגלי.
האבסורד הוא שאותה מכונית , המגיעה לכאורה מכיוון רמאללה , יכולה לנסוע דרך חיזמה ולעבור שם במהירות וללא בעיות . כי מניעת פקקים קודמת לשיקולי ביטחון.