קלנדיה, יום ב' 30.4.12, אחה"צ
שני אמבולנסים המתינו במגרש החנייה בכניסה הדרומית לקלנדיה. נתניה ירדה ובררה מה קורה והתברר שהכל תחת שליטה – אמבולנס פלשתיני אחד מוביל שני חולים לשני בתי חולים. נהג אמבולנס אחד, שהגיע מבית לחם, ביקש למסור לחברות שיש פחות בעיות כאשר משמרת של MW נמצאת במקום.
מרחוק ראינו תור גדול ב-CP של האוטובוסים ופחדנו שזה מבשר רעות, אבל המצב במחסום הולכי הרגל לא היה נורא. ז"א זה לא היה נורא אילו החיילות שעבדו באקוואריומים היו עובדות ביעילות. אנשים שעמדו בתור במסלול 4 מסרו שהם רואים כיצד החיילות משוחחות ומתבדחות ולא עובדות ברצינות. בסוף התברר שהיו בעיות עם המחשב והחיילות קראו לעזרה. שלחו להם את החובש (כנראה שחלק מהפציינטים הם בכלל מחשבים). כאשר התייאשו מהחולה, עברו למחשב אחר והעבירו את כל העומדים בתור למסלול 5. אולם החיילות המשיכו לפטפט ולקשקש והתור התקדם מאד לאט. לבסוף גם אנחנו עברנו והגענו לצד הירושלמי. שם פגשנו את החובש וחברו שליווה אותו. שאלנו אותם כיצד מדריכים את החיילים שאמורים ל"שרת" את הפלשתינים העוברים במחסום. הם לא נבהלו מהמילה "לשרת" אבל אמרו שהחיילים מביאים את היחס שלהם מהבית, כאילו אין מה לעשות נגד ה"אנטי". והרי כולנו יודעים שחינוך ומוטיבציה עוזרים המון – אז למה לא משקיעים קצת?
חזרנו צפונה לצד הפלשתיני של המחסום, ובדרך עצרנו להסתכל לאקוואריום של הבנות במסלול מס' 1.
ישבו שם שתיים, אחת בדקה תעודות זהות והשנייה, שהייתה אמורה להסתכל בתכולת הכבודה של הנבדקים במכונת השיקוף, הייתה עסוקה במילוי טופס כלשהו. אפילו פעם אחת לא הסתכלה לכיוון המסך של מכונת השיקוף! שעם ישראל ירגיש את עצמו מוגן ע"י כל האמצעים שצ.ה.ל. העמיד לשם כך. ליד אותה חיילת היו פזורים על השולחן כמה גיליונות עיתונים פתוחים לתשבצים.
כשיצאנו מהמחסום ראינו אמבולנס ממתין במגרש החנייה הצפוני. החולה באמבולנס היה זקוק לדיאליזה ורצה להגיע לשם כך להדסה עין כרם. אבל המשפחה לא דאגה לעשות תיאום – אין מצב! אפילו יעל שלם, שהתגייסה למאמץ, לא הצליחה. בסוף החולה והמלווה שלו (שהיו מצוידים באישורים מתאימים) החליטו לנסות את מזלם במחסום אחר והם עברו למונית לשם כך. ציידנו אותם במספר הטלפון שלנו ולא שמענו מהם יותר אז אנחנו תקווה שדרכם צלחה והם הגיעו בעוד מועד לבית החולים.
בשבוע שעבר שכחנו לדווח על העזרה שהושיטה חנה ברג שהשיגה עבורנו את הקצין עלאא שעזר להעביר את האישה הצעירה עם שלושת ילדיה. תודה חנה!