גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), מעלה אפרים, תיאסיר, יום א' 15.4.12, בוקר

* באזור פאריסיה שמצפון לחמאם אל מליח הרס הצבא לפני כ-10 ימים 2 בתים כי נבנו ללא אישור. כיוון שכל שטח הבקעה הוא שטח C (לפי הסכמי אוסלו), כלומר, בשליטה ישראלית מלאה, המינהל האזרחי אינו נותן אישורים מאז 1967 לשום פלסטיני לבנות אפילו סוכה, או אפילו לחפור בור לאיסוף מי גשמים, ולכן כל מבנה שנבנה ב-45 השנים האחרונות אינו חוקי וצפוי להריסה בכל רגע .

* בצומת זעתרה נתקלנו במראות ובפעילות שהזכירו לנו את שיטות הענישה במחסומי חווארה ובית איבא בימים הקשים שלפני הסרת מחסומי שכם.

* מחסום גוכיה סגור כרגיל בחודשים האחרונים. 

צומת זעתרה   11.15- 11.40
אין בדיקות. חכינו למנוע שב"כ שהיה צריך לחתום על מסמכים עבור סילביה כדי להגיש עתירה.

לקחנו 2 טרמפיסטים מתנחלים צעירים מיצהר ומאיתמר. היתה שיחה מעניינת בעיקר עם אחד מהם, חייל הסדר בחטיבת כפיר. למדנו על אורח חייו, השכלתו, ציפיותיו מהחיים, וכד'. במחסום חמרה הוא פגש חיילים-מכרים מהחטיבה וסיפר שהם קיבלו הוראה ממפקדיהם לא לדבר עם נשות מחסוםווטש.

מחסום מעלה אפרים - גם בהלוך וגם בחזרה לא היו חיילים.

מחסום חמרה - 12.20
אין כמעט תנועה. רכבים הנכנסים לאזור A עוברים מהר ללא בדיקה.

לפני מחסום תיאסיר ראינו מצד ימין של הכביש שני חיילים, עוקב מים ובמרחק מהם שני אהלים ועוד חיילים.

מחסום תיאסיר- 14.00

גם כאן התנועה דלילה. הנוסעים לכיוון שטח A במחסום זה נבדקים – מוסרים את ת"ז לבדיקת החייל. הבאים מכיוון הגדה יורדים מהרכבים ונבדקים – הם ומטלטליהם.
שוחחנו עם אחד החיילים שהיה בדרכו לבסיס הצמוד למחסום, אך הוא נזהר מלהתקרב אלינו (כנראה לפי אותה פקודה שחלה על חיילים במחסום חמרה).

מ,  שהוכה ע"י רבש"צ התנחלות רותם בתחילת חודש פברואר והגיש תלונה במשטרה, עדיין מחכה למשפט שיערך לאותו רבש"צ.

ק' סיפר לנו שלפני 10 ימים הרס המינהל האזרחי שני בתים באזור פאריסיה,למרות שנבנו לפני מספר שנים, כי נבנו ללא אישור.

מול התנחלות רועי 3 טנקים ו-3 נושאות טנקים.

מחסום גוכיה - 15.15
המחסום סגור, כרגיל, וגם איש לא מחכה לידו כי כולם יודעים שאין סיכוי שייפתח. צלצלנו, כהרגלנו, לזהרן מהמת"ק והוא מר שהבטיחו לו ששלחו חיילים לפתוח את השער. לא חיכינו לראות אם זה אכן יקרה.

מחסום זעתרה  (צומת תפוח) - 16.10-17.25
ראינו במרכז הכיכר מונית ומיניבוס פלסטינים מעוכבים ונכנסנו לבדוק. מהמונית הראשונה נלקחו שני צעירים, לאחד לא היתה ת"ז , כך סיפר לנו הנהג. הם מחכים 5 דקות. הצעירים, רובם סטודנטים מאל נג'אח, נלקחו לחקירת שב"כ מעבר לקיר הלבן המסתיר מבנים בקצה הצפון מזרחי של הכיכר. גם מהמונית השנייה לקחו סטודנטים לחקירה. כשחזרו סיפרו שחקרו אותם על נושאים שונים ועל משפחותיהם, וניסו להשפיע עליהם לעבוד למען השב"כ. בעיקר הציעו להם כסף. הם סירבו.
כעבור 20 דקות חזר אחד המעוכבים מהמונית הראשונה. החייל (היו שם 3-4 חיילי מג"ב) ניסה לשכנע את הנהג לנסוע ולהשאיר מאחור את המעוכב השני. הנהג התלבט, שאל לעצתנו (אמרנו שיחליט בעצמו) ןלבסוף נסע. המעוכב "שלו" הועמד בתוך קוביית בטון, לידו חייל עם נשק, וכך נשאר עומד עוד שעה, עד שעזבנו בשעה 17.25.לא יכולנו לדבר איתו . לידו עמדו עוד שני צעירים, ואחרי כחצי שעה חייל הביא את ת"ז שלהם מהשב"כ והם שוחררו.
מהמיניבוס, שהיו בו הרבה סטודנטים, לקחו בתורנות, אחד אחרי השני, לחקירת השב"כ. המיניבוס המשיך לחכות גם אחרי שעזבנו, כלומר, עיכוב של יותר משעה וחצי.
כבר מזמן לא נתקלנו בעיכוב של צעירים במחסומים.  גם לפני 3 שבועות נתקלנו באותה תופעה במקום זה. מסתבר שהחיילים עוצרים מוניות באופן אקראי ושולחים את הנוסעים הצעירים לחקירת שב"כ.
עמד בכיכר גם רכב אזרחי שכור (מחב' אלדן) ובו שוטר וחייל. אליהם הופנה רכב פלסטיני שבמקום לוחיות זיהוי הודבקו ניירות עם מספר הרכב. שני הצעירים שברכב עוכבו לזמן קצר, ניהלו שיחה ידידותית עם החייל ואחר כך נסעו לדרכם.