בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ה' 12.1.12, אחה"צ
מת"ק
עציון
14.15. באולם חיכו שני צעירים. קראנו לחייל התורן והוא הכניס אותם פנימה. בחוץ המתינה קבוצת אנשים לקרוביהם שעוכבו בפנים זמן רב. אחד מהם התלונן שהוא מחכה כבר שלוש שעות לאשתו שלדבריו, נכנסה ב 11.00. יצאו ונגשו אלינו אב ובנו. האב סיפר שהבן רשום בתעודת הזהות שלו בשם איסא, כשם סבו, אבי האב. האם לא אהבה את השם איסא (ואולי לא חיבבה את הסב) וקראה לילד “מוחמד”.
כשהחייל שאל אותו מה שמו, הוא ענה : “מוחמד”. החיל, שראה שבתעודת הזהות רשום שם אחר, סרב לטפל בבקשתו. אחד הממתינים יעץ לו לבוא שוב בשבוע הבא ולדאוג שבנו יזכור את שמו הרשמי.
פנה אלינו אדם שבנו בן השנתיים הוזמן ל”מרכז השינה” של ”הדסה” בירושלים, ביום ראשון הקרוב ולבדיקה ביום שלישי. הוא שילם עבור הטיפול 500ש”ח והראה את הקבלה ואת ההזמנה מ”הדסה”.
סרבו לתת לו רישיון כניסה כיוון שלא הגיעה קבלה מ”הדסה” למחשב של המת"ק. לא התחשבו בקבלה שבידו. נסינו, אך לא הצלחנו, להתקשר אל ”מרכז השינה” של “הדסה”, כדי לבקש שישלחו את הקבלה בפקס למת"ק. כשחזרנו לירושלים, נסענו ל”מרכז השינה”, אך הוא היה סגור. שלומית נסעה לשם שוב ביום ראשון בבוקר והצליחה להתגבר על כמה מכשולים ביורוקרטיים ולשכנע שישלחו את הקבלה למת"ק.