אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ב' 23.1.12, בוקר

6:50  שיח' סעד

במחנה מג"ב ממתינים שוטרים ושני בולדוזורים. נראה כמו הכנה לבוקר של הריסת בתים. אנחנו מדווחות לוועד נגד הריסת בתים. הם מוסרים לנו שאתמול ב-12 בלילה הרסו בענאתא בית השייך לעמותה, ובאמת יש גלים של הריסות בתקופה האחרונה.

במחסום שיח' סעד מעט תלמידים יחסית חוצים והמעבר חלק ללא עיכובים. הנהגים במרומי הגבעה ספונים במכוניותיהם בגלל הקור ואינם יודעים אם יש חופשה בחלק מבתי הספר (של הרשות/הווקף?). ערימות הזבל שוב מצטברות על מורדות הגבעה הסמוכה למחסום.

7:40 מחסום מחנה שועפאט

שני אוטובוסים חונים במגרש החנייה הפנימי, קבוצת נערים גדולה  ממתינה להיכנס אליהם, והמתנדבים המארגנים את ההסעה מספרים שהיום בדקו ארוכות במחסום כל אוטובוס ואוטובוס של הסעת תלמידים (מ-6:00 עברו כבר כ-70 אוטובוסים) למרות ההסכם עם ועד התושבים שהאחריות לבדיקה היא עליהם ורק במקרים של חשד מיוחד יעכבו את האוטובוסים של התלמידים ויבדקו תעודות אחד אחד. היום תתקיים ישיבה עם גורמי ביטחון בנושא, ואם המצב לא ישתפר, יצטרכו להחזיר את נקודת האיסוף של התלמידים אל מעבר למחסום, והלחץ על המעבר הרגלי במחסום יהיה קשה, כי הוא אינו מתוכנן למספר רב של עוברים ברגל.  הוא מספר כי היו לפני כשנתיים יחסים מצוינים עם חיילי מג"ב, אך עכשיו יש מקרים של הכאת ילדים ובעקבותיהם מגיעה נקמה, זריקת אבנים וחיכוכים אלימים עם החיילים.

במחסום זה עוברים רק כאלה שרשומים כתושבי ענאתא/שועפאט בעלי תעודות כחולות או תושבי המחנה בעלי היתרים. אולם המינהל האזרחי אינו מתיר שינוי כתובת של בני זוג ממקומות אחרים בגדה, ובני הזוג שהתחתנו עם תושבי המחנה חייבים לעבור בקלנדיה או בזיתים. לעומת זאת, עדיין יש מתי מעט מתושבי שועפאט הירושלמים שמקבלים אזרחות ישראלית לאחר בקשה רגילה. הקריטריונים אינם שקופים, ויכול להיות שאלה בני משפחות מכובדות וותיקות בירושלים. האם זהו חלק מהכנה של מהלך עירוני של ניתוק מהשכונה?

           פעיל מוועד התושבים מספר לנו על המתרחש בשכונת ראס אל חמיס, השכונה הסמוכה למחסום, שנשארה מאחורי חומת ההפרדה. התחושה היא שהשכונה הופקרה ע"י עיריית ירושלים, למרות שכל תושביה היו בעלי תושבות ירושלמית והשטח שייך מוניציפלית לירושלים. נבנו בנייני דירות גבוהים ללא רישיונות ואישורים, אגב העלמת עין של הרשויות, ובגלל הקרבה הנוחה לירושלים וחוסר הפיקוח המוחלט נכנסו לגור בהם גורמי פשע מהשטחים, סוחרי סמים ונשק רב הוזרם אליה. לפני שבועיים נרצחה אישה בדרכה לעבודה, וכל לילה יש יריות וקטטות. אין שירותים של העירייה ואין סיורי משטרה.

8:45     מעבר הזיתים

המעבר ריק למדי בשעה זו, אך משיחה עם העוברים ועם המסיעים מתבררת לנו עובדה משמחת: לפני שלושה שבועות התחילו להנפיק בנציגות המת"ק במחסום זה תעודות מגנטיות, אישורי מעבר הומניטריים ואישורי איחוד משפחות לשנה; כמו כן יש מכונה לשיקוף כף היד. השירותים ניתנים לכל תושבי השכונות המרכזיות של ירושלים: אבו דיס, א-טור, ראס אל עמוד, עזרייה, והנפיקו כ-80 תעודות ביום. תושבי השכונות האלה נאלצו עד  כה לנסוע למת"ק יריחו כדי להנפיק כרטיסים מגנטיים ולרענן את צילום כף היד הנלווה אליהם.

נרגשות, אנחנו מנסות לקבוע עם מפקד המחסום ועם מפקד נציגות המת"ק החדש להיכנס לראות את אולם ההמתנה שבתוך שטח המחסום. למרות שאין התנגדות עקרונית לביקור שלנו, אין מתירים לנו ביקור מיידי, אלא מבקשים שנתאם מראש.

בדרכנו חזרה לגן הפעמון, אנחנו נוסעות דרך ראס אל עמוד ושכונת הבוסתן של סילוואן ומגלות שבכל הכבישים יש זרימת מים רצינית. אנחנו מתקשרות למוקד ומשם לחברת הגיחון. לתדהמתנו, שתי עובדות שירות לקוחות "מחנכות" אותנו שאי אפשר לשלוח צוות בדיקה אם אנחנו לא יודעות בדיוק באיזה רחוב הנזילה מתחילה ואם זו נזילת ביוב או מים נקיים. אנחנו מתכוונות להתקשר לדובר העירייה ולהתלונן על חוסר האונים המוזר הזה, כשהנציגה השלישית מתרצה לדווח על התקלה ולשלוח צוות בדיקה לפי ההסברים שלנו.