קלנדיה, יום ב' 19.12.11, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג' ופיליס ו' (מדווחת)
19/12/2011
|
אחה"צ

16:00:  כאשר הגענו לקלנדיה מצאנו רק מסלול אחד פתוח במחסום של הולכי הרגל.  מסלול 4 היה מלא  ואז שמענו הודעה במערכת הכריזה שפותחים עוד מסלול, אבל החייל/ת המודיע/ה לא ידע איזה מסלול ייפתח.  הוא הודיע קודם על מסלול 2 ואח"כ על מסלול 1 ולבסוף שייפתח מסלול 3.  האנשים הממתינים בסוף התור במסלול 4 רצו פה ושם בניסיון נואש לקצר את זמן ההמתנה ובינתיים שום מסלול נוסף לא נפתח.  ממש תמונה של התעללות לשמה, כאילו מישהו חמד לו לצון.  התחלנו לטלפן ליחידת המעברים (החיילת שענתה "לא ידעה כלום"), לחמ"ל (הבטיחו לברר) ולבסוף טלפנתי למספר חדש (02-5915510) ואדם בשם יעקב הבטיח להתערב ולסדר את העניינים (הוא היה ממש נחמד, אך לא כ"כ קיים את הבטחותיו).

אחרי רבע שעה היו סימנים שמסלול 1 ייפתח וכבר 40 איש, אישה וילד נעמדו בתור.  החיילת באקוואריום הודיעה שילכו למסלול 4 ורק כשחצי מהממתינים התייאשו ועברו למסלול 4, היא פתחה את הקרוסלה והתחילה לטפל במבקשים לעבור.

וכאשר מסלול 1 התחיל לפעול, החיילים במסלול 4 החליטו שעבדו מספיק והתחילו להתארגן לסיום המשמרת:  הפסיקו להכניס אנשים לאזור הבדיקה, לבשו את שכפ"ציהם והתיישבו לנהל שיחה בכורסאותיהם.  עשינו עוד סיבוב בטלפון:  יעקב אמר שידאג לסדר את העניינים, החמ"ל המשיך לברר ובמעברים אמרו שהמצב בטיפול.  אחרי עוד 10 דקות הרמנו טלפון שוב לחמ"ל.  כנראה שהרימו טלפון לחיילים במסלול 4 שסיימו את שיחתם ופתחו את השער והחלו להזרים אנשים למרחב הבידוק.

ב-16:50 העניינים נראו כאילו נכנסו לשגרה והתורים התחילו להתקצר.  יצאנו למגרש החנייה.  מעבר לכיכר הצפונית ראינו שגם התור לנוסעי האוטובוסים לא היה קצר.

ראינו אמבולנס פלשתיני במחסום הרכבים כשאמבולנס ירושלמי ממתין לו במגרש החנייה.  המעבר לא התארך וכעבור כמה דקות הנוסע באמבולנס הפלשתיני הועבר וירושלמי והמשיך לדרכו.

17:05:  חזרנו לראות מה נעשה במחסום.  מסלול 4 היה סגור וכל הממתינים עברו למסלול מס' 1.  היו כ-30 איש בתור אך החיילים עבדו והתור התקדם.