עטארה, קלנדיה, יום א' 20.9.09, אחה"צ

צופות: 
רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת וצלמה)
20/09/2009
|
אחה"צ
  ראש השנה תש"ע/עיד אל פיטר

  "היום יש לנו חג. לא לבוא לפה!"   -  חגו של האחד משבית את חגו של האחר

מחסום קלנדיה
בבגדי מחלצות הגיעו הפלסטינים למחסום בדרכם לביקורים משפחתיים - ממנהגי החג. בשל סגרinfo-icon ראש השנה החל במקביל לחג עיד אל פיטר, בוטלו אישורי המעבר, או כנאמר: "רק כחולים עוברים" (בעלי ת.ז. ישראליות). כך לא התאפשר לתושבי הגדה לבקר את משפחותיהם במזרח ירושלים. מרבית התנועה נעה לתוך שטחי פלסטין ומיעוטה - ממנה לירושלים.

עוד בטרם הכניסה למחסום שמענו את החיילת: "סגר, סגר, סגר, סגר... היום יש לנו חג, ויש לנו חוקים, לא לבוא לפה!"

במתחם המחסום ראינו את בן-שיחה מנפנף מול האשנב הסטרילי/המזוהם באישור המעבר שלו והחיילת חוזרת שוב ושוב על משנתה: "סגר... יש לנו חג..." וגו'. המנגינה קבועה, הטקסט קבוע, ההדגשה על "לנו". האדם ניסה להתמקח: "אני בן חמישים ושבע שנה!", והחיילת: "תבוא מחר",  ובזאת ראתה את הנושא סגור ועברה "לטפל" באחריו בתור. היו עוד שניסו את מזלם.  ביניהם אדם שיש לו רכוש במזרח ירושלים, בעבר היתה ברשותו תעודה כחולה אלא שעזב את הארץ למשך זמן ומששב לביתו  גילה שאיבד את זכאותו לתושבות. עכשיו הוא מתדפק על דלתות הכניסה למקום הולדתו שהוא מרכז חייו - ונדחה.

הכללים חדים וברורים כתער. כולם הושבו אחור באבחת לשונה של החיילת: "יש לנו חג!"

 

בתור לעברו האחר של המחסום, בחור צעיר תינה באוזנינו את קשיי שיגרת יומו של הפלסטיני במחסומים וקינח במשפט:
 "כמו שאתם אומרים: לא נשכח ולא נסלח". 

מסביב למחסום תזכורת אילמת לאירועי ארבעת ימי השישי של חודש הרמדאן: סלילי קונצרטינות פרוסים, בטונדות מפוזרות ללא תכלית או שיטה, מעבר המכוניות אל השטחים שהוצר לכדי צוואר בקבוק גורם לפקקי תנועה לנוסעים לתוך שטחי פלסטין, נעליים מיותמות רגליים זרוקות ללא בת זוגן ובכל השטח - עזובה וזוהמה.

מחסום עטרה/ביר זית
ממרחקים ניכרים סממני השליטה במחסום: הפילבוקס מזדקר כסמל פאלי; סביבו, לתוספת הוד, מיתמרים עמודי תאורה, שבאורם מבחינים עוד בטרם מגיעים לראש הגבעה. שני חיילים "שבוזים" ניבטו אלינו מחלון העמדה וניסו בצעקות לנהל דיאלוג שיפיג ולו במעט ולרגעים ספורים את שיממון ועגמומיות החג שנתקעו בו במרום המגדל ללא תכלית ומעש.