קלנדיה, יום ב' 28.11.11, אחה"צ
בשעה 4 אחה"צ המחסום היה נטוש למדי. לא היו אנשים ממתינים בסככה הצפונית והתורים בשני המסלולים הפעילים היו קצרים. לעומת זאת, היה תור ארוך במעבר לנוסעי האוטובוסים בצד מערב.
בחור צעיר המתין במסלול מספר 5. הוא בעצם רצה רק לשלוח בדואר מכתב לאסיר בישראל אבל החיילים במסלול 4 היו עסוקים מדי לפתוח לו את המעבר (למרות שכמעט ולא היו אנשים במחסום). הבחור המתין בסבלנות גם אחרי שהסברנו לו שהדואר בוודאי סגור בשעה זו. בינתיים הצטרפה לתור במסלול 5 בחורה מירושלים הנשואה לפלשתיני מרמאללה, שהזוג מבקש איחוד משפחות. הבעל הוזמן לישיבת הוועדה המתקיימת בירושלים, אולם השלטונות מסרבים להנפיק לו אישור כניסה כדי שיוכל להשתתף בדיון על עניינו. לבסוף, אחרי שבקשות חוזרות ונישנות שיפתחו את השער וייתנו לשניים להיכנס לא הועילו, טלפנו לחמ"ל ודרשנו לדבר עם עלאא, מפקד המחסום. עלאא פתח את השער והשניים נכנסו רק לצאת כעבור 10 דקות בלי שמבוקשם ימולא. לקחנו מהבחור את המכתב והבטחנו לשלוח אותו מתל אביב. את הבחורה הפנינו לחנה ברג.
הרבה אנשים שפגשנו במחסום ספרו על הבלאגן של הבוקר כאשר תורים ארוכים השתרעו בקלנדיה מ-5:30 בבוקר ועד 11 או 12 בצהריים. נהגי המוניות ספרו שהיה להם יום רווחי ביותר כאשר עשו 10 נסיעות למחסום חיזמה בהסעת האנשים שהתיאשו מהתורים בקלנדיה.ב-4:30 עדיין פעלו 2 מסלולים עם מעט אנשים בתורים. המחסום היה כמעט ריק כאשר עזבנו.